05.07.2009
הוצאות המשולמות מתוך השקעה ראשונית במיזם לפני שהמיזם יוצא לפועל
הדלקים המאובנים העיקריים הם פחם, נפט או גז טבעי. הדלקים הללו מתהווים מצמחים ובעלי חיים שחיו לפני יותר מ-300 מיליון שנה בתקופת Carboniferous שהיא חלק מעידן הפליאוזואיקון (Paleozoic). בשריפת הדלקים משתחררת האנרגיה הכימית שאצורה בהם. דלקים מאובנים מספקים מעל 81% מצריכת האנרגיה העולמית.
מידע בלתי וודאי לגבי העתיד שמבוסס על מידע הקיים. כגון במשפט “הערכות החברה כאמור, הינן מידע צופה פני עתיד, המידע האמור מבוסס על הערכות החברה בהתבסס על מגוון פרמטרים, וביניהם נתונים והערכות שקיבלו מגורמים שונים. הערכות החברה עשויות שלא להתממש, במידה ויחול שינוי בפרמטרים ובהערכות עליהן התבססה החברה”.
אזהרה בגין מידע צופה פני עתיד – ההערכות בדבר היקף עתודות הגז הטבעי בקידוח, כפי שנמסרו על ידי המפעילה, הינן בגדר מידע צופה פני עתיד כמשמעותו בחוק ניירות ערך. ההערכות הנ”ל מבוססות על מידע גיאולוגי, גיאופיזי ואחר, שנתקבל מהקידוח ובשלב זה מדובר בהערכות בלבד, אשר לגביהן לא קיימת עדיין ודאות. השותפות לא ביצעה הערכה או בדיקה עצמאית של ההערכות שנתקבלו כאמור. ההערכות הנ”ל צפויות להתעדכן ככל שיצטבר מידע נוסף, לרבות כתוצאה מהמשך ניתוח ממצאי הקידוח, מביצוע מבחני ההפקה ומביצוע קידוח אימות, באם יבוצע ו/או כתוצאה ממכלול של גורמים הקשורים לפרויקטים של חיפושים והפקה של גז טבעי
שוק בלתי רשמי שבו נסחרת אספקה עתידית של נפט מסוג מסוים ורק חלק מהעסקאות מסתיימות באספקה פיסית. בניגוד לשוק עתידיים (futures market), הפיקוח כאן נוקשה פחות בהרבה ואין צורך בתשלומי ביטחונות (מרג’ין) ומסלקה. מסחר בתנאים כאלו נוטה להגביל עצמו לחברות נפט גדולות ומוסדות פיננסיים מוכרים.
מידע בלתי וודאי לגבי העתיד, המבוסס על מידע הקיים. כגון במשפט “הערכות החברה כאמור, הינן מידע צופה פני עתיד, המידע האמור מבוסס על הערכות החברה בהתבסס על מגוון פרמטרים, וביניהם נתונים והערכות שקיבלו מגורמים שונים. הערכות החברה עשויות שלא להתממש, במידה ויחול שינוי בפרמטרים ובהערכות עליהן התבססה החברה”.
דוגמא 2:
מצגת זו הוכנה ע”י ק פטרוליום אנרגיה שותפות מוגבלת והתאגידים המחוזקים על ידה (“השותפות“) והיא אינה מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך של השותפות או הזמנה לקבלת הצעות כאמור, ונועדה אך ורק למסירת מידע למשקיעים.
המידע הכלול במצגת וכל מידע אחר שיימסר במהלך הצגת המצגת אינו מהווה המלצה או חוות דעת, וכן לא מהווה תחליף לשיקול דעת של משקיע פוטנציאלי. האמור במצגת בכל הקשור לפעילות השותפות הינו תמצית בלבד, ועל מנת לקבל תמונה מלאה של פעילות השותפות לרבות גורמי הסיכון, יש לעיין בדיווחים המלאים של השותפות כפי שאלו מפורסמים באתר רשות ניירות ערך ובאתר הבורסה. השותפות ו/או השותף הכללי בשותפות אינם אחראים לשלמות או דיוק המידע הנכלל במצגת זו, והם לא יישאו באחריות לנזקים ו/או הפסדים כלשהם העלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש במידע.
המצגת כוללת מידע צופה פני עתיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, תשכ”ח – 1968. מידע כאמור כולל, בין היתר, תחזיות, מטרות, הערכות ואומדנים ומידע אחר המתייחסים לאירועים או עניינים עתידיים, אשר התממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת השותפות.
מידע צופה פני עתיד זה, מבוסס על הערכות השותף הכללי בשותפות, המתבססות, בין היתר, על מידע הידוע לשותף הכללי במועד עריכת מצגת זו ובכלל זה, הערכות ביחס לתחום פעילותה של השותפות ונתונים ופרסומים אשר פורסמו, בין היתר, על ידי חברות, גופים ורשויות שונות ואשר לא נבחנו ע”י השותף הכללי באופן עצמאי. התממשותו ו/או אי התממשותו של המידע הצופה פני עתיד עשוי להיות מושפע, בין היתר, מגורמי הסיכון המאפיינים את פעילות השותפות וכן מהתפתחויות בסביבה הכלכלית ובגורמים שונים לרבות גורמים רגולטוריים וגורמים חיצוניים אחרים וכן גורמים הקשורים בפרויקטים של חיפושים והפקה של נפט וגז טבעי.
בנוסף, לוחות זמנים לביצוע פעולות שונות בנכסי הנפט אשר לשותפות זכויות בהם (או עתידות להיות לה), הנכללים במצגת זו, וכן עלותם, הינם משוערים וכוללים מידע צופה פני עתיד אשר אינו וודאי והמבוסס על מידע חלקי בלבד הקיים אצל השותף הכללי במועד המצגת, וכולל הערכות של השותף הכללי בהסתמך על המידע שבידו במועד זה, אשר יכולות להשתנות בהסתמך על התקדמות הפעולות, מועד ביצוען בפועל והממצאים שיתקבלו וכן ממגבלות ו/או השפעות חיצוניות רבות כגון שינוי בתנאי נכסי הנפט, עיכוב בקבלת אישורים והיתרים הנדרשים לביצוע הפעולות השונות, תלות בקבלנים וכדומה. לפיכך הפעולות שיבוצעו בפועל ומועדן עשויות להיות שונות באופן מהותי מן היעדים המוערכים או המשתמעים מהמוצג.
השותף הכללי ו/או השותפות אינם מחויבים בעדכון או שינוי כל תחזית ו/או הערכה כאמור, על מנת שישקפו אירועים או נסיבות שיחולו לאחר פרסום מצגת זו.
קיים מגוון רחב של תיאוריות להתהוות דלקים מאובנים. התיאוריה המקובלת ביותר גורסת כי דלק מאובן מתהווה כאשר חומר אורגני (כגון שארי צמחים או בע”ח) נאגר מתחת לפני כדור הארץ במשך זמן רב בתנאי לחץ גבוה ובריכוזים גבוהים. חומר שמתהווה בדרך זו מחלקיקים אורגניים המתערבבים עם בוץ ומשקעים אחרים, נקרא מתאן תרמוגני. ככל שהזמן עובר, יותר ויותר משקעים, בוץ ושארים אחרים מצטברים מעל החומר האורגני. המשקעים והשארים הללו מפעילים עליו לחץ רב שגורם לדחיסתו. דחיסה זו, בשילוב עם טמפרטורות גבוהות מתחת לפני כדור הארץ, מפרקת את הקשרים הפחמניים בחומר אורגני.
ככל שהעומק מתחת לפני כדור הארץ עולה, עולה גם הטמפרטורה. בטמפרטורות נמוכות יחסית (משקעים רדודים יותר), הנפט מתהווה בכמויות גדולות יותר בהשוואה לגז הטבעי. בטמפרטורות גבוהות יותר, לעומת זאת, שוררים תנאים ידידותיים יותר להיווצרות גז, מאשר לנפט. זוהי הסיבה לכך שגז טבעי נלווה בדרך כלל לנפט במרבצים שעומקם 1-2 מייל מתחת לפני כדור הארץ. המרבצים העמוקים ביותר מתחת לפני האדמה מורכבים ברובם מגז טבעי ולעיתים קרובות ממתאן טהור. דרך נוספת להיווצרות גז טבעי היא שינוי מבנה החומר האורגני ע”י מיקרו-אורגניזמים זעירים. סוג זה של מתאן נקרא מתאן ביוגני. מתאנוגנים, המיקרו-אורגניזמים הזעירים הגורמים להיווצרות מתאן, מפרקים כימית את החומר האורגני. המיקרו-אורגניזמים הללו מצויים לרוב בסביבה נטולת חמצן בקרבת פני כדור הארץ. הם חיים גם במעיים של רוב היצורים החיים, כולל בני אדם. התהוותו של המתאן בדרך זו, מתרחשת בדרך כלל בקרבת פני כדור הארץ וברוב המקרים המתאן שנוצר משתחרר לאטמוספרה. אף על פי כן, בנסיבות מסוימות, מתאן נלכד מתחת לפני האדמה וניתן להפיקו כגז טבעי. אחת הדוגמאות למתאן ביוגוני היא ביו-גז, הנקרא גם גז מטמנות. באתרי פסולת נוצרת כמות בלתי מבוטלת של גז טבעי כתוצאה מפירוק ביולוגי של חומרי פסולת. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת למצות את הגז הזה ולספחו לאספקה של גז טבעי. הדרך השלישית להיווצרות המתאן, לפי הסברות, נובעת מתהליכים אביוגניים. במעמקי כדור הארץ קיימים גזים עשירים במימן ומולקולות פחמן. עם עלייתם של הגזים הללו כלפי מעלה לכיוון פני כדור הארץ, ייתכן מגע ביניהם למינרלים אחרים שקיימים גם הם מתחת לפני האדמה ללא נוכחות חמצן. מגע זה עלול להביא לתגובה כימית שתייצר יסודות ותרכובות המצויים באטמוספרה (כגון חנקן, חמצן, פחמן דו-חמצני, ארגון ומים). אם מופעל לחץ על הגזים הללו עם התקדמותם כלפי מעלה לכיוון פני כדור הארץ, קיימת סבירות שייווצרו מהם מרבצי מתאן בדומה למתאן תרמוגני. למרות שמתאן נוצר במספר דרכים שונות, רוב מרבצי המתאן מצויים מתחת לפני כדור הארץ. בשל צפיפותו הנמוכה, גז טבעי עולה לפני השטח של כדור הארץ דרך חומרים רופפים, כגון פצלים. למרות שרוב המתאן משתחרר לאטמוספרה עם עלייתו לפני השטח, חלק ניכר ממנו נלכד בתוך תצורות גיאולוגיות. התצורות הללו מורכבות משכבות סלע משקע נקבובי (בדומה לספוג הקולט את הגז) ומעליהן שכבות של חומרים צפופים ופחות חדירים. השכבות הבלתי חדירות הללו יוצרות מלכודות גז מתחת לפני האדמה. במידה והתצורות גדולות מספיק, הן תהיינה מסוגלות ללכוד כמויות גדולות של גז טבעי במלכודת הנקראת מאגר גז טבעי. קיימים בטבע מספר סוגים של תצורות כאלה, אך הסוג הנפוץ ביותר נוצר כאשר סלע משקע בלתי חדיר יוצר צורה של “כיפה”, בדומה למטריה שתופסת את כל הגז הטבעי הזורם אל פני השטח. ישנן מספר דרכים להיווצרות “כיפה” גיאולוגית. לדוגמה, העתקים הם מלכודות נפוצות של נפט וגז טבעי. ההעתק מתרחש, כאשר מבנים סדימנטריים “נורמליים” מתפצלים “אנכית” ושכבות הסלע הבלתי חדירות מעתיקות את מקומן כלפי מעלה ולוכדות את הגז האגור בשכבותיו החדירות יותר של אבן גיר או אבן חול. כעיקרון, כאשר שכבות בלתי חדירות של מבנה גיאולוגי מתרבדות מעל מבנה נקבובי עשיר בנפט וגז, אזי יש פוטנציאל להיווצרות מאגר נפט ו/או גז. הפקת נפט וגז מצריכה קדיחת חלל בסלע בלתי חדיר על מנת ליצור פחת לשחרור הדלקים המאובנים הללו תחת לחץ טבעי שקיים במאגר. יש לציין כי במאגרים שמכילים נפט וגז, הגז בעל החלקיקים הפחות צפופים, הוא החומר הקרוב ביותר לפני השטח, בעוד שהנפט מתחתיו, ואילו מתחת לנפט בדרך כלל ניתן למצוא כמות מסוימת של מים. כאשר גז טבעי לכוד באופן זה מתחת לפני האדמה, ניתן להפיק אותו באמצעות קידוח חלל דרך סלע בלתי חדיר. במאגרים הללו בדרך כלל פועל על הגז לחץ טבעי שמאפשר לו להשתחרר מן המאגר ללא התערבות מלאכותית.
מתקן המשמש לקליטה, להולכה, לחלוקה, להספקה, לאחסון, למדידה או לשינוי לחץ שלגז, לרבות צינורות, מבנים, מכונות, מכשירים, אבזרים וציוד גז קבוע או מיטלטל הקשורים במתקן כאמור ואינם לשימוש ביתי, וכן מתקן גט”ן
הגז שמוזרק אל תוך באר זו נועד לשמירה על לחץ קיים במאגר נפט או להעלאתו
תהליך החזרת גז מלווה אל תוך המאגר למטרת שימור או למטרת ויסות לחץ במאגר
אומדן נפח הגז במאגר לפני תחילת פעילות הפקה כלשהי במאגר זה