05.07.2009

נשר נהנית מחוסן פיננסי, הנובע מהבעלות המשותפת של כלל תעשיות, מחברות ההשקעה הגדולות בישראל, השייכת לקבוצת IDB. ו-CRH מהקונצרנים המובילים בשוק הבנייה הבינלאומי. בנוסף, מחזיקה נשר בחברות בת ואחזקות שונות, המאפשרות לה למנף את פעילותה כיצרן הצמנט המוביל בישראל. ב31.8.2006 נשר קיבלה רישיון לתחנת כוח קונבנציונלי- מחזור פתוח של 48 MW.

בינואר 2007, EMG חתמה על הסכם בשווי 10 מיליון דולר לאספקת גז טבעי עם חברת נשר. תקופת ההסכם היא 15 שנים בתעריף שבין $3.70 – $4.50 למיליון BTU. בנובמבר 2009, תחנת הכוח במפעל המלט נשר, בבעלות חברת משאב שבשליטתו של איש העסקים נוחי דנקנר, החלה לייצר חשמל. מדובר בתחנה שפועלת בשיטת הקוגנרציה עם כושר ייצור עתידי של כ-50 מגה וואט. התחנה אמורה לספק את צרכי המפעל באזור רמלה, כאשר הגז לתחנה יסופק על ידי EMG

מערכת המעניקה ללקוחות את הזכות לשימוש במערכות הולכה וחלוקה על בסיס תעריפים שנקבעו בחוזה עמם. מערכת זו מאפשרת לצד ג’ לקבל זכאות לקיבולת הולכה נוספת בתמורה לתעריף מוסכם. בשל המתח הקיים פעמים רבות בין בעלי שדות נפט/גז לבין בעלי התשתיות, נקבעות באזורים רבים דרישות תקן לביצוע במטרה לווסת ולהקל על תהליכי הגשת בקשות, הצעות והסדרת גישת צד ג’ לקווי צינור ימיים, מתקני עיבוד וכמוכן למסופים יבשתיים ולהבטיח גישה קלה וצודקת בכפוף לתנאים שהינם מוסדרים אך יחד עם זאת אינם מפלים.

גז טבעי הוא סוג של דלק מאובן (דלק הנוצר מהתאבנות של חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן). הגז העיקרי שבו הוא גז המתאן-CH4. גז הבישול מכיל תערובות שמרכיבן העיקרי הוא פרופאן ובוטאן, ובנוסף גז הבישול מופק על ידי זיקוק נפט. הגז הטבעי הוא חומר דליק ביותר, הנשרף בבעירה נקייה ומשחרר בבעירתו כמות נכבדת של אנרגיה. בעירה של 1 מ”ק גז טבעי באיכות מסחרית משחררת כמות אנרגיה של 38 מגה-ג’אול (10.6 קילו-וואט). פחם תשחרר 40% בלבד מהאנרגיה

נפח הגז הטבעי הלכוד בכדור הארץ טרם מיצוי או הפקה. בעיקרון, סה”כ משאבים פירושו אומדן הנפח של כל הגז הטבעי שלכוד או היה לכוד באדמה לפני שהופק. רוב גז טבעי זה מצוי במאגרים שלא ניתן להפיק מהם מבחינה טכנית. לדוגמה, כמויות רבות של גז טבעי מצויות בריכוזים קטנים מאוד בקרום כדור הארץ. הטכנולוגיה שתאפשר הפקה אפקטיבית של גז זה אינה קיימת בהווה ולא צפויה להופיע בעתיד הקרוב. שאר מאגרי הגז הטבעי ניתנים להפקה באמצעות הטכנולוגיה שקיימת בהווה או תפותח בעתיד הקרוב. רוב העניין טמון במאגרים אלה והם כלולים באומדן גז טבעי

תנודות במחירי הגז הטבעי הנובעות ממגוון רחב של גורמים שבראשם עומדים ביקוש, היצע ואקלים. למשל, סגירת תחנת כוח גרעינית ביפן עקב רעידת אדמה בשנת 2007 הובילה לזינוק בביקוש לגז טבעי , דבר שגרם לעלייה חדה במחירי הגז הטבעי הן ביפן והן באירופה. המחסור העולמי בגט”ן אף החמיר בשל הבצורת שפקדה את ספרד באותה השנה, ונטלה ממנה את היכולת לייצר אנרגיה הידרו-חשמלית. ספרד בד”כ הסתמכה על יבוא הגט”ן מאלג’יריה ומצרים, אך בפברואר 2008 שתי מדינות אלה התמקדו במשלוחים ליפן, שם מחירי הגט”ן היו גבוהים יותר פי שניים מספרד. בעקבות זאת, ספרד פנתה לאי טרינינד, שבעבר התמקד בייצוא גט”ן לשוק אמריקאי. בחודשיים הראשונות של 2008 היקף משלוחי הגט”ן מטרינינד לארה”ב ירד ב-31%.

מחירי נפט וגז טבעי מופשעים ממספר גורמים- חלקם בעלי אופי פסיכולוגי (השקעות ספקולטיביות, סיכון נתפס, התערבות ממשלתית במשק נפט וגז על ידי מתן סובסידיות) וחלקם בעלי אופי טכני (עלייה בביקוש, אילוצי קיבולת וסיכון לשיבושים לאורך כל שרשרת האספקה). בסוגיות המשפיעות על תמחור בצד הביקוש ובצד ההיצע נכלל גם מזג אוויר (סופות הוריקן שמורידות את ההיצע, עונת הקיץ שמעלה את הביקוש בעקבות הגברת השימוש בתחבורה ומיזוג אוויר), ארועים גיאופוליטיים במדינות שמייצאות אנרגיה ומגוון גורמים נוספים. בשנת 2000, כאשר מחיר הגז הטבעי בישראל נאמד ב-2.5 דולר ל-mmbtu, מחירו באירופה וארה”ב היה בממוצע כ-3.2 ו-4.2 דולר ל-mmbtu בהתאמה. בשנת 2007 מחיר הגז הטבעי עלה לרמה הנעה בין 7 ל-9 דולר בארה”ב ואירופה, ובזמן קצר בלבד זינק ל-15 דולר ל-mmbtu בעקבות עונת ההוריקן ההרסנית שפקדה את מפרץ מקסיקו בקיץ 2005. במהלך אותה התקופה, מחירי הגט”ן נסקו פי ארבעה מ-2 מיליארד ל-8 מיליארד דולר ליחידת ייצור (train). נפט גולמי מסוג ברנט, שעלה 28.5$ לחבית בשנת 2000, חצה לראשונה את המחסום הפסיכולוגי של 100$ בתחילת 2008 והגיע לשיא – 147$ לחבית ב-11 ביולי 2008. מאוחר יותר, לקראת חודש ספטמבר מחירו ירד בשנית לנתון גבוה במעט מ-100$ לחבית. ביולי 2009 חברת החשמל חתמה על הסכם חדש עם ים תטיס לרכישת 5 מיליארד מ”ק גז טבעי לתקופה של 5 שנים. שווי העסקה מסתכם במיליארד דולר ונאמד ב-5.5 דולר ל-mmbtuוכתוצאה מכך נקבע טווח מחירים חדש לגז טבעי בישראל.

תהליך הפרדתם של פרופאן, בוטאן ומרכיבים פחמימניים כבדים אחרים מן הגז הטבעי. התהליך משמש לעיתים קרובות להורדת הערך הקלורי של הגז הטבעי בהתאם לדרישות התעריף של מערכת ההולכה תוך הפרדת עודפי נוזלים העלולים להתעבות בזמן ההולכה ולגרום לשיבושים במערכת. הנוזלים מופרדים תחילה בצורת תערובת גולמית (y-grade mix) ומאוחסנים במכל שבאתר הקידוחים ולאחר מכן מועברים לבית זיקוק ושם מתבצעת הפרדה למרכיביהם המסחריים. התוצאה הסופית היא גז טבעי העומד בתקני האיכות של קו צינור בנוסף לתוצרים נלווים אשר מהווים ערך מוסף בעבור החברה המפיקה.

תערובת גזים פחמימניים ואל פחמימניים שהמרכיב הדומיננטי בה הוא מתאן (CH4) במצב גזי בטמפ’ 15°C ובלחץ אטמוספרי נורמלי

סך עתודות נפט וגז in place (שהופקו ושטרם הופקו) של NIOC מסתכם ב-137 מיליארד חביות ו-28.17 טריליון מטרים מעוקבים בהתאמה. כושר ההפקה היומי של NIOC עומד היום על 4 מיליון חביות נפט גולמי ו-437 מיליון מ”ק גז טבעי. ענף חיפושי נפט וגז באיראן התאפיין ברמת פעילות נמוכה ב-30 השנים האחרונות, אך כיום מצב זה החל להשתנות, מכיוון שמספר מדינות (ביניהן צרפת, איטליה, מלאסיה ובריטניה) התעלמו מהסנקציות שארה”ב הטילה על אירן וחתמו עמה על הסכמי פיתוח נפט וגז.

חברת חשמל וגז בינלאומית ואחת מן חברות האנרגיה הגדולות בעולם בבעלות משקיעים פרטיים. נשיונל גריד ממלאת תפקיד חיוני באספקת גז וחשמל למיליוני תושבים ברחבי בריטניה וצפון מזרח ארה”ב. היא הבעלים והמפעילה של רשת הולכת חשמל בבריטניה וויילס (המורכבת מקו חשמל עילי באורך כ-7200 ק”מ, קו תת-קרקעי באורך כ-675 ק”מ ו-337 תחנות משנה); רשת הולכת גז בבריטניה (המורכבת מצינור הולכה בלחץ גבוה שאורכו כ-7400 ק”מ ו-26 תחנות דחיסה, המחוברים ל-8 רשתות חלוקה ולמערכות בבעלות פרטית של צד ג’, להמשך הובלת גז לצרכני הקצה); רשתות הולכת חשמל בצפון מזרח ארה”ב, וכמוכן הינה אחראית על הפעלת רשתות הולכת חשמל בסקוטלנד. בנוסף, נשיונל גריד היא הבעלים והמפעילה של ארבעה מתקני אחסון גט”ן בבריטניה. חברה שמפעילה את “מנגנון האיזון” ואת מערכת ההולכה באנגליה וויילס. סמכויות החברה כוללות את ההיבט הבטיחותי והתחזוקתי של מערכת אספקת גז עד למונה גז (כולל המונה), ורישום חוזה אספקת גז על מנת לנקוב בכמות השנתית ולהקצות את מספרי MPRN (מספרי מונה בבריטניה).