05.07.2009

מוסדרים בעיקר בחוק הנפט, תשי”ב 1952- ותקנות הנפט 1953 ו-2006 שהותקנו מכוחו. על פי הוראות חוק הנפט התשי”ב 1952- (להלן: “חוק הנפט”), פעולות חיפושי נפט וגז בישראל יכולות להתבצע באזורים גיאוגרפיים בהם ניתנה לגורם המחפש זכות נפט וגז על פי חוק הנפט. בנוסף, חוק משק הגז הטבעי, מסדיר בעיקר את נושא הולכה, חלוקה ושיווק של גז טבעי בתחומי מדינת ישראלה. חיפושים מבוצעים על פי היתרים, רישיונות וחזקות המוענקים על ידי הרשויות המוסמכות וכוללים בין היתר תכניות עבודות, לוחות זמנים ומגבלות שונות. חוק הנפט מגדיר שלושה סוגי זכויות : 1) היתר מוקדם – היתר מיוחד המוענק לגוף המבקש לערוך בדיקות מוקדמות כדי לעמוד על הסיכויים לגילוי נפט, למעט קדיחת ניסיון. ההיתר ניתן לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים. 2) לאחר מכן בוחר היזם חלקה או כמה חלקות משטח ההיתר (פרוספקט קידוח) שבהן יבקש למקד את הקידוחים. רישיון זה מותנה בהצגת תוכנית עבודה, ובהוכחת איתנות פיננסית – יכולת לממן מחצית מעלות הקידוח (כ-70 מיליון דולר בקידוח ימי); קבלת רישיון הינה תנאי הכרחי לתחילת עבודות קידוח. הרישיון ניתן לתקופה ראשונית של 3 שנים וניתן להאריכו לכל היותר ב-4 שנים נוספות. 3) בסיום תקופת הרישיון חייב בעל הרישיון בהתחלת עבודות קידוח ואם לא עמד בתנאי זה רישיונו יישלל; אם הקידוח הוליך אינדיקציות לקיומו של מאגר גז או נפט, נדרש היזם להוכיח כי ההפקה כלכלית. אם הוכח בסיס עסקי, זכאי היזם לתעודת תגלית המעניקה לא את הזכות לחזקה בשטח ל-30 שנה ואופציה ל-20 שנה נוספות, שבהן נדרש היזם לפתח את השדה בשקידה ראויה; החזקה ניתנת לגוף המחזיק ברישיון לתקופה שלא תעלה על 50 שנים במידה והנפט התגלה בכמויות מסחריות.  שיעור התמלוג המשולם עבור נפט או גז הינו 12.5%. 

על בקשות לזכויות נפט בים יש לערוך הבקשות על פי סעיף 15 לחוק הנפט, 1952, ועל פי סעיף 1 לתקנות הנפט. חייבות להתאים גם לתקנות לחיפושי נפט בים משנת 2006.
על הבקשות לכלול רשימת קואורדינטות ברשת ישראל חדשה ומפת השטח המבוקש, תאור הרקע הגיאופיסי/גיאולוגי לבקשה, תוכנית עבודה עם לוח זמנים לביצוע בשלבים, הערכת עלות הביצוע, הרקע המקצועי של הצוות המדעי המייעץ, והוכחה למקורות הכספיים העומדים לרשות המבקש. בכל מקרה יש להציג מקורות כספיים בהיקף של מיליון דולר אמריקאי לפחות. מסמכי הוכחת המקורות הכספיים יוגשו במקור.
בקשות לרשיונות תכלולנה פרוספקט לקדיחה בשטח המבוקש. להלן פירוט היכולות הכלכליות הנדרשות לזכויות השונות: (1) להיתר מוקדם עם זכות קדימה ביבשה – מלוא עלות ביצוע תוכנית העבודה; |(2) לרישיון ביבשה – 50% מעלות ביצוע תוכנית העבודה (הכוללת ביצוע קידוח אחד); (3) להיתר מוקדם עם זכות קדימה בים – מלוא עלות ביצוע תוכנית העבודה בתוספת 50% מעלות ביצוע קידוח*; (4) לרישיון בים – 50% מעלות ביצוע קידוח*.

ניתוח ראשוני של נתונים גיאולוגיים וגיאופיזיים קיימים לבחירת יעד או יעדים לחיפושי נפט וגז; גיבוש רעיון ראשוני לקידוח (lead); ביצוע סקרים סייסמיים, המסייעים לאיתור מבנים גיאולוגיים העשויים להכיל הידרוקרבונים (נפט ו/או גז) ופיענוח הנתונים שהתקבלו; בחינת המבנים הגיאולוגיים והכנת פרוספקטים ראויים לאקספלורציה; החלטה על ביצוע קידוח האקספלורציה; ביצוע פעולות הכנה לקראת קידוח; התקשרות עם קבלנים לביצוע הקידוח ולקבלת שירותים נלווים; ביצוע קידוח האקספלורציה כולל ביצוע לוגים ובדיקות נוספות; ביצוע מבחני הפקה (במקרים מסוימים); ניתוח סופי של תוצאות הקידוח, ובמקרה של תגלית, על בסיס הערכה ראשונית של מאפייני המאגר ושל כמות רזרבות הנפט ו/או הגז הטבעי, מבוצע ניתוח של נתונים כלכליים כולל הערכת שוק ונתונים פיסקליים ומבוצעת הערכה ראשונית של מתכונת ועלות הפיתוח. יתכן ויבוצעו לפי הצורך סקרים סייסמים נוספים, וקידוחי אימות וקידוחי הערכה וזאת לצורך גיבוש הערכה טובה יותר של מאפייני המאגרים ושל כמות רזרבות הנפט ו/או הגז הטבעי; גיבוש תכנית פיתוח וכן הכנת תכנית כלכלית מפורטת לפרויקט; ניתוח סופי של הנתונים וקבלת החלטה האם התגלית היא מסחרית; ביצוע עבודות הפיתוח וההפקה של התגלית המסחרית; הפקת התגלית המסחרית

הסכם ארוך טווח למכירת גז טבעי . ההסכם כולל בד”כ מכירות , מחיר מוסכם או קבוע ושיטת קח או שלם (Take or Pay)

גז טבעי המסופק למשתמש הקצה ע”י חברה העוסקת בשילוח גז למשתמשי הקצה. משתמש הקצה רוכש את הגז מחברה שאינה חברת שילוח (כגון חברת חלוקה מקומית או חברת קו צינור), אלא מחברה אחרת, כגון חברה מפיקה או משווק מורשה.

מתקנים ימיים לקידוח נפט נחלקים ל-6 סוגים עיקריים: אסדות מקובעות לקרקעית הים באמצעות עמודים ופיגומים (fixed platforms), אסדות צפות שקועות (submersibles), אסדות צפות שקועות למחצה (semisubmersibles), אסדה שמחוברת לקרקעית ע”י עמודים ופועלת בעומקים נמוכים (jackup), וספינות קידוחים (drillships).