חברת הנפט והגז הגדולה בסין ואחת מן חברות הנפט הגדולות בעולם והחברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. פעילותה העסקית של החברה מתמקדת בחיפושים, פיתוח שדות נפט/גז ושיווק נפט וגז טבעי; זיקוק, הובלה, אחסון ושיווק נפט גולמי ומוצריו; ייצור ושיווק מוצרים פטרוכימיים ראשוניים וכימיקלים משניים ; הובלת גז טבעי, נפט גולמי ונפט מזוקק ושיווק גז טבעי.
חברת הנפט הממשלתית של ברזיל
יחידת מידה לאנרגיה ששווה לאלף טריליון ג’ול או כ-30 מיליון קוט”ש. פטה ג’ול בד”כ משמש לחישוב צריכת אנרגיה בכמויות גדולות, כגון צריכת ערים, תעשיות גדולות או תפוקה מצטברת של מתקנים מסחריים לייצור אנרגיה.
כושר או מידת יכולת הסלע להוליך נוזלים, הנמדדת בדרך כלל בדרסי (darcy) או מילידרסי (millidarcy). תצורות המוליכות נוזלים בקלות, כגון אבני חול, מוגדרות כחדירות והן לרוב בעלות מספר רב של נקבוביות מחוברות היטב. בתצורות בלתי חדירות, כגון צִפחה ואבן טין, גודל הגרגירים הוא בדרך כלל קטן או מעורב, כאשר מספרן וגודלן של הנקבוביות קטן יותר והן פחות מחוברות זו לזו. חדירוּת מוחלטת היא מדידת החדירוּת המתבצעת כאשר נוזל יחיד, או פאזה, נמצא בתוך הסלע. חדירוּת יעילה היא היכולת להזרים או להוליך בצורה העדפתית נוזל מסוים דרך הסלע כאשר נוזלים אחרים, שאינם ניתנים למיזוג, נמצאים בתוך המאגר (למשל, חדירוּת יעילה של גז במאגר המכיל גז ומים). חדירוּת יחסית היא היחס שבין חדירוּת יעילה של נוזל מסוים ברמת רוויה מסוימת לבין החדירוּת המוחלטת של נוזל זה במצב של רוויה מלאה. אם נוזל מסוג אחד נמצא בסלע, החדירוּת היחסית שלו היא 1.0. החישוב של חדירוּת יחסית מאפשר השוואה של היכולות השונות של נוזלים לזרום זה בנוכחות זה, הואיל והנוכחות של יותר מסוג אחד של נוזל בדרך כלל מפריעה לזרימה.
קיימות שתי שיטות עיקריות לקידוחי גז טבעי ביבשה: קדיחת הקשה וקידוח רוטארי (סיבובי). העיקרון שעליו מבוססת שיטת קדיחת הקשה הוא הפעלת הלם חוזר ונשנה על הסלע המותקף באמצעות מקדח מתכתי. שיטת הקדיחה השנייה היא הקידוח הסיבובי, כלומר חדירה אל קרום כדור הארץ בעזרת מקדח מסתובב. שיטת קדיחה זו מנוצלת בעיקר לקידוח בארות עמוקות שלעיתים נתונות ללחץ גבוה בתחתית הבור.
המועד שבו תפוקת הנפט הגיעה לשיעור המקסימלי ויכולה רק להצטמצם מאז ואילך. קיים ויכוח בין הטוענים כי נשארה בעולם אספקה גדולה של משאבים ושאין סיבה לדאגה, לבין הטוענים שכבר הגענו לשלב שיא תפוקת הנפט ושאין הרבה מה לעשות בנידון. מאז 1980 התגליות החדשות לא הדביקו את קצב תפוקת הנפט השנתית ברחבי העולם והתגליות מצטמצמות בגודלן וממוקמות בסביבות קשות יותר, כגון במפרץ מקסיקו בעומק רב. תפוקת הנפט בארה”ב הגיעה לשיאה ב-1970. שיא התפוקה בים הצפוני נרשם בשנת 2000. מקסיקו הגיעה לשיא ב-2004. במהלך מספר השנים הבאות תפוקה קונבנציונלית במדינות שאינן חברות באופ”ק תגיע לנקודת שוויון. למעשה, יש הטוענים כי 60% מתפוקת הנפט בעולם מגיעים ממדינות שחצו את שיא התפוקה. סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא – פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה”ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה. למשל, בכירים בחברה הצרפתית “טוטל” אינם מאמינים כי כושר תפוקת הנפט בעולם אי פעם יחצה את סף ה-89 מיליון חביות נפט ליום בשל עלויות הפקה גבוהות במדינות כמו קנדה או מחסומים פוליטיים במדינות כמו אירן או עיראק.
קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין מיצוי עתודות הנפט: אף כי קיימים בעולם מאגרי
נפט עצומים, אשר תכולתם עשויה לכאורה לספק את הצריכה האנושית לעשרות רבות של שנים,
הרי שעם ההגעה לשיא התפוקה – המתרחשת כאשר נוצלו כמחצית מהמאגרים בקירוב – פוחתת
התפוקה, וכתוצאה מהפער בין הביקוש הגדל לתפוקה היורדת, עולה המחיר בתלילות.
ייעול אספקת החשמל בהיבט הטכנולוגי, כאמור הגדלת כושר הייצור ושדרוג מערכות הולכה וחלוקה, הינו פחות אפקטיבי מבחינה כלכלית מניהול צד הביקוש שכולל את בקרת האספקה בשעות שיא. בקרת האספקה בשעות שיא היא הדרך לשינוי הרגלי הצריכה ודחיית חלק מצריכת החשמל משעות שיא לשעות שפל. בתי מגורים ועסקים יכולים לנקוט במספר פעולות פשוטות להעברת צריכת החשמל .לדוגמה, ניתן להפעיל מכונות כביסה ומדיחי כלים בשעות שפל, ולאו דווקא בשעות שיא. בנוסף, ניתן להתקין טרמוסטט בבית ולכוון אותו לטמפ’ גבוהה יותר בשעות היום כשאף אחד לא נמצא. בקרת עומס השיא תתרום לירידה בעומס בשעות השיא ולשינוי בעקומת העומס במערכות של תחנות כוח.
תערובת פחמימנים במצב מוצק למחצה בטמפרטורת החדר, חסרת ריח במידה ומזוקקת כהלכה
חקר מבנים גיאולוגיים כשירים לאגירת נפט וגז
אדם שעוסק בחקר סביבת התהוות פחמימנים על כל היבטיה: מקור התהוות, נוכחות, תנועה, אגירה וחיפושים אחר פחמימנים
