מאגר או קבוצת מאגרים אשר לכולם מערכת לחץ משותפת; מאגר נפט
עיקרון שלפיו כל מדינה/גוף שמזהם את הסביבה צריך לשאת בפיצוי על הנזק שנגרם לסביבה בעקבות הזיהום.
תאגידים ובנקים בינלאומיים מתמודדים עם מספר סיכונים בניהול עסקאות מעבר לים. ניתן למנוע או לצמצם חלק מהסיכונים באמצעות עריכת בדיקת נאותות שתבחן את הצדדים המעורבים בעסקה ואת הישימות הכלכלית של העסקה המוצעת. קיימים סיכונים קשים לחיזוי עבור משקיעים או לווים, כגון סיכונים פוליטיים ובלתי מסחריים. ביטחון נגד סיכונים פוליטיים (PRI) הוא כלי לצמצום וניהול סיכונים הנובעים מפעילות עוינת או לחלופין חוסר פעילות של רשויות השלטון. PRI עוזר לספק סביבה יציבה יותר להשקעות במדינות מתפתחות ולפתוח גישה רחבה יותר למוסדות המימון.
בשנת 2008 הנפט הוביל ברשימת הסיכונים הפוליטיים ואחריו ניצב המזרח התיכון (כסיכון פוליטי מספר 2). הדבר נובע חלקית מן העובדה שהשוק היה שוק הדוק (tight) שגרם לשחיקה בעתודות הפקת הנפט והשארת השוק ללא רזרבות למקרה של אי יציבות, ובדיעבד השוק נחשף במידה ניכרת יותר לתנודות המחירים. בין המדינות המושפעות ביותר מהשלכות הגיאופוליטיקה של נפט נמנות היבואניות הגדולות (ארה”ב, אירופה, סין ויפן) ויצואניות הנפט הגדולות (ערב הסעודית, אופ”ק, מדינות בריה”מ לשעבר ומערב אפריקה). בדוגמאות ליחסי גומלין בין פוליטיקה למשק הנפט נכללים: קונפליקט בין רוסיה לבלרוס בשנת 2007; מלחמה בין רוסיה לגיאורגיה בשנת 2008; מהומות בניגריה; טרור; אירן שאיימה לחסום את מיצרי הורמוז המשמשים כמעבר ל-90% מן היצוא של מדינות המפרץ הפרסי; סכנת השתלטות איראן על הנפט העיראקי; המצב במזרח התיכון. השפעת הספקולנטים על מחיר הנפט – התנהגות המחירים במהלך 2007-2008 מצביעה על אמונת הספקולנטים בעליית הסיכונים הגיאופוליטיים.
