Author: bomuo

הסכם בין הצדדים השותפים בבאר לבין מדינת היעד באשר לאחוז התפוקה שכל צד יקבל אחרי שכל אחד מן השותפים ינכה את נתח הוצאותיו. הקבלן (חברת חיפושים והפקה) בדרך כלל נושא בכל העלויות והסיכונים הכרוכים בחיפושים, פיתוח והפקה. בתמורה, במידה ויתגלו כמויות מסחריות, הקבלן תחילה מקבל את החזר העלויות עד תקרה מסוימת וגם את אחוז התפוקה על פי ההסכם הנקרא profit hydrocarbons. הממשלה מחזיקה בבעלות, אך זכויות הפחמימנים עוברות לקבלן בהתאם לאחוז המוסכם מראש. שיטה זו נפוצה לרוב בתחומי שיפוט שבהם מערכת המשפט נתפסת כרשות בלתי יציבה שאינה מספקת הגנה ראויה על השקעות החברה. לכן, חברת נפט/גז דורשת לערוך חוזה עם הממשל או עם חברה ממשלתית לשם הבטחת אמצעי הגנה נוספים בעזרת חקיקה בינלאומית. גם מדינות היעד לקידוחי נפט/גז תומכות בשיטה מכיוון שהדבר מעניק להן ביטחון נוסף בשל היותן שותפות לרווחים שלעיתים מתחלקים טרם החזר מלוא ההשקעה בנכס נפט/גז. במקרים אלו תחילה מחלקים את התפוקה לשני מרכיבים: מרכיב העלות – עלותו של נכס נפט/גז, ומרכיב הרווח – הרווח שמניב הנכס. היחס המותר בין שני המרכיבים הללו לשנה נתונה ברוב המקרים מוגבל על מנת להבטיח שמרכיב הרווח יהיה חיובי ושהמדינה תקבל לכל הפחות תשואה מינימלית חודשית או שנתית. בשיטת ה-PSC נכללים גם מס הכנסה, תמלוגים, מענקים, ודמי חכירה ליצירת מערכת פיננסית מקיפה. המערכת דומה מבחינה זו למערכת זיכיונות.

במידה ובאר חיפושים מגלה נפט או גז בכמות מסחרית, יש לראות הצדקה כלכלית בהקמת פלטפורמה קבועה לתהליך הפקה על כל שלביו. יחד אם זאת, הקמת הפלטפורמה הקבועה גוזלת הון עתק, ולכן על התגלית להיות בהיקף גדול דיו על מנת להצדיק כלכלית את הפרויקט לבניית הפלטפורמה. חלק מהמתקנים הימיים הגדולים ביותר בעולם ממוקמים בים הצפוני והם עמידים בפני רוחות חזקות וגלים גבוהים במידת הצורך בשל תנאי מזג האוויר הקשים הסוררים שם. אסדת קידוח האופיינית לים הצפוני עמידה בפני רוחות במהירות העולה על 90 קשרים ימיים וגלים שגובהם מעל 18 מ’. בשל כך, אסדות קידוח אלה נמנות בין המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי בני אדם. קיימים מספר סוגים של אסדות קידוח מקובעות בהתאם לטווחי העומק שבהם נעשה שימוש באסדה. רוב אסדות הקידוח המקובעות נבנות בחלקים בקרבה לקרקע בשל גודלן. עם השלמת ההרכבה, המתקנים מועברים לאתר הקידוח. לעיתים, בניה או הרכבה מתבצעים אף לאחר העברת המתקן ליעדו.

יעד חיפושים ראשוני מתייחס בדרך כלל למאגר הפוטנציאלי ביותר מבחינת חברת נפט וגז. יעד חיפושים משני מתייחס למאגרים פוטנציאליים אחרים בשכבות סלע שמעל או מתחת ליעד ראשוני, ונחשבים לפחות אטרקטיביים ממנו ממגוון רחב של סיבות, כגון איכות משתנה, נקבוביות וחדירות ירודה וכו’.  לעיתים במציאות היעדים המשניים מתבררים כפרודוקטיביים יותר מיעדים ראשוניים, ולעיתים שני היעדים יכולים להיות “מניבים” או “בלתי מניבים” באותה המידה.

איתור אזור פוטנציאלי לחיפושי נפט/גז; עריכת מחקרים גיאולוגיים וגיאופיזיים בשטחים גדולים יחסית בניסיון לאתר בהם מוקדים לאקספלורציה יסודית. פרוספקציה נערכת בדרך כלל לפני רכישת זכויות נפט/גז.

מאגר פוטנציאלי שמאפייניו הוגדרו במידה הנדרשת לסימונו כיעד ראוי לקידוח.

פרויקט לפיתוח פרוספקט מתמקד בהערכת סיכויים לתגלית וטווח עתודות במסגרת תכנית לפיתוח מסחרי של התגלית.

חלוקת תפוקה בין מאגרים ובארות או חלוקת קיבולת בין משלחים וכדומה במערכת הולכה