גופים רגולטוריים מסדירים את נושא שיתוף הפעולה בתעשייה, אוכפים רגולציה, מפקחים על הצעות בנייה ומימון עבור שירותים ציבוריים, קובעים תעריפים ופוסקים בסוגיות של קביעת תעריפים. רגולטור החשמל בישראל הוא רשות החשמל, ובתחום הגז הטבעי הרגולטור הוא רשות הגז הטבעי.
בתחום ייצור ואספקת אנרגיה ניהול הביקוש פירושו תהליך העלאת או הורדת כושר הייצור במערכת כתגובה לשינויים בדרישות הלקוח. תהליך זה מיוחס בדרך כלל למתקני הייצור, אך לעיתים קיים גם צורך בויסות הקיבולת של מערכות הולכה וחלוקה.
זכות גישה למערכות הולכה, רשתות חלוקה או מסופים על בסיס תעריפים מפורסמים.
שיטות רגרסיביות הן שיטות פיננסיות שבהן הממשלה מקבלת את רוב הרווחים המשולמים בגין חלקה בשותפות זמן רב לפני החזר מלוא ההשקעה במיזם נפט/גז. שיטות רגרסיביות מתאפיינות באלמנטים פיננסיים קבועים וידועים מראש, כגון מס רכוש, מס יבוא, מענקים ותמלוגים קבועים. ככל שהשילוב בין האלמנטים הפיננסיים מתקרב למאפייני השיטה הפרוגרסיבית, הדבר מורה על כך שחלקה של הממשלה יגדל בהתאם לרווחיות.
חקיקת ה- REACH מחייבת את כל מי שמייצר או מייבא באירופה טון ומעלה לשנה של חומר כימי (substance) לבצע רישום שלו תוך מסירת מידע מקיף ביותר. נפט גולמי, כמו גם גפ”מ וגז טבעי, פטורים מרישום ב- REACH. אולם, ככלל מוצרי נפט אינם פטורים: תוצרי זיקוק נפט מסווגים כ”חומרים מסוכנים במיוחד”. ישנם שתי גישות בסיסיות העומדות בפני יצרנים בישראל בכל הכרוך באסטרטגיה של הרישום: “הגישה הפסיבית” בה היצרן הישראלי משאיר את הרישום ליבואני המוצרים באירופה. ו”הגישה האקטיבית” בה היצרן הישראלי רושם את החומרים בעצמו.
