הביקוש לאנרגיה הוא עונתי ותלוי במידה רבה בתנאי מזג האוויר. לדוגמה, במשק החשמל בארץ מתקיים ביקוש עונתי. הביקושים גבוהים יותר בעונת הקיץ (בשל השימוש במזגנים) ובעונת החורף (בשל השימוש במכשירי חימום) לעומת עונות המעבר. בעונות החורף והקיץ צריכת החשמל הממוצעת גבוהה מזו שבעונת המעבר ואף מתאפיינת בימי שיא הביקוש בעקבות תנאי מזג אוויר קיצוניים – חום או קור. כמוכן, הכנסות החברה בעונות השונות מושפעות מהשינוי בתעריפים לצרכנים המשלמים לפי עומס וזמן והמייצגים כ- 58.6% מצריכת החשמל, שכן תעריפי התעו”ז גבוהים יותר בממוצע בעונת הקיץ לעומת תעריפי התעו”ז בעונות המעבר והחורף. עונות השנה בהקשר זה מוגדרות כעונת הקיץ (החודשים יולי עד ספטמבר) עונת החורף (החודשים דצמבר עד מרץ) ועונות המעבר – אביב (החודשים אפריל עד יוני) והסתיו (החודשים אוקטובר עד נובמבר). גז טבעי נחשב בעולם למקור אנרגיה עונתי שצריכתו מגיעה לשיא במהלך עונת החורף, במידה מסוימת בשל העובדה כי הוא משמש לחימום בתי מגורים ומבנים מסחריים. בישראל, תצרוכת הגז של חברת החשמל משתנה, בין היתר, בהתאם לשינויים העונתיים בביקושי החשמל ובהתאם לתכניות התחזוקה של חברת חשמל. ברבעון השלישי של השנה בארץ (חודשי הקיץ) צריכת החשמל היא הגבוהה ביותר, ועל-כן חברת חשמל צורכת כמויות גדולות יותר של גז ברבעון זה
הקבוצה הגדולה ביותר מבין החברות הרשומות בבורסה שעוסקות במתן שירותים לתעשיית הנפט. זוהי חברה בינלאומית בענף הנפט ובתחום אספקת שירותי המידע המתמקדים בתעשיית האנרגיה. מניות שלומברגר עלו ב-231% בתקופה שבין השנים 2004-2007, בעוד שמניותיה של אקסון מוביל חברת הנפט הגדולה בעולם רשמו עלייה של 89% בלבד בתקופה המקבילה.
חברת הנפט הסעודית וחברת הנפט הגדולה בעולם
ערב הסעודית היא המדינה העשירה ביותר בעולם מבחינת עתודות אנרגיה. לרשותה עומדות 264 מיליארד חביות נפט וכ-258 טריליון רגל מעוקבת של גז
במהלך השנים 2009-2010 אמורה להסתיים הקמת קו נפט סאמסונג – ג’יהאן SCP המיועד להובלת דלקים מסוג CPC BLEND ואורל. הקו חוצה את טורקיה מצפונה לדרומה (הגורם הדומיננטי – חברת ENI)
מבנה כיפתי שנוצר כאשר פקק מלח מתרומם. מבנים כיפתיים הינם לרוב מלכודות מתאימות לאגירת נפט או גז.
קמר (אנטיקלינה) של סלע משקע, המצוי מתחת לפני כדור הארץ, ששכבותיו מתקמטות כלפי מטה בכיוונים מנוגדים מן הפסגה ובליבתו – מסת מלח סלעים. המלח הוא חומר ייחודי. במידה ומפעילים עליו חום ולחץ במידה מספקת, המלח זורם באיטיות ממושכת כמו קרחון במורד ההר. בניגוד לקרחונים, המלח הקבור קילומטרים מתחת לפני כדור הארץ מסוגל לנוע כלפי מעלה עד שהוא חודר לפני כדור הארץ, שם הוא מומס ע”י מי תהום ומי גשם. על מנת להגיע לפני כדור הארץ, על המלח לדחוף הצידה ולחדור דרך שכבות סלע רבות במהלך דרכו, מה שבסופו של דבר ייצור מלכודת נפט. פחמימנים מצויים לרוב בקרבת כיפות מלח בשל שפע מלכודות מגוונות שיוצרת תנועת מלח ונוכחות מינרלים נדיפים בעלי כושר איטום גבוה ביותר.
תצורות מלח תת-קרקעיות הן אמצעי אפשרי לאחסון גז טבעי. החוזק המבני שאופייני למערות המלח מספק עמידות בפני תהליכי התפוררות מסלע המאגר לאורך חיי מתקן האחסון. מרבצי מלח תת-קרקעיים מופיעים בטבע בשתי צורות: כיפת מלח ושכבת מלח. כיפות מלח הן תצורות עבות המתהוות ממרבצי מלח טבעי, שבמשך הזמן פורצים כלפי מעלה בעקבות לחץ שכבות סחף ויוצרים מבנה דמוי כיפה. בדרך כלל, כיפות המלח המשמשות לאחסון גז טבעי נמצאות בין 450 מ’ ל-2 ק”מ מתחת לפני הקרקע. שכבות המלח הן בעלות מבנה שטחי ודק יותר ובעלות נטייה גבוהה יותר להתפוררות. לעיתים, גם עלות הפיתוח של שכבות אלה גבוהה יותר מעלות פיתוח כיפות מלח. במידה ושכבת מלח או כיפת מלח נמצאה מתאימה לאחסון גז טבעי, יש לחצוב “מערת מלח” בתוך המבנה. לשם כך, נעשה שימוש במים לסילוק מלחים מן המרבץ במטרה ליצור חלל ריק גדול. הדבר נעשה באמצעות קידוח באר במבנה הנ”ל והזרמת כמויות גדולות של מים אל תוך הבאר. מחזור זרם המים סוחף עמו את המלחים כלפי מעלה ובדרך זו מתפנה חלל ריק בתוך מבנה המלח. התהליך נקרא “שטיפת מערת מלח באמצעות חלחול”. לשימור תנאי לחץ תקניים לאחסון גז במערות מלח, יש להקצות כ-33% מסך הגז הטבעי לשכבת בסיס.
חברת הבת של תאגיד האנרגיה האיטלקי ENI. סייפם נחשבת לאחד הקבלנים הגדולים בתעשיית הנפט והגז העולמית. היא עוסקת בקידוח ימי ויבשתי לצד ניסיון לספק פיתרונות EPC (הנדסה בנייה ורכישה) עבור מיזמים מאתגרים ביותר מבחינה טכנית, כגון עבודות באזורים מרוחקים, קידוחים ימיים עמוקים, הפקת גז ונפט קשה למיצוי.
את המדד פיתחה חברת הדירוג סטנדרד אנד פור’ס, והוא מחושב על ידי בורסת AMEX שבארצות הברית. מדד זה מהווה בנצ’מרק מרכזי בענף הנפט וכלולות בו 37 חברות הנפט והגז הגדולות בעולם (שווי שוק ממוצע של כ-31 מיליארד דולר)
בדרך כלל כאשר הזכויות לקבלת תמלוגים נרכשות, נמכרות ומוחזקות ע”י קרנות מימון. מטרת הקרן היא לייצר רווח מזכויות נפט / גז שבידיה. המאפיין העיקרי של הלוואת הזכות לקבלת תמלוגים טמון בעובדה שהגוף הלווה (בעל האינטרס) איננו חייב בעלויות תפעול ופיתוח הקשורות להפקת נפט וגז. תוכניות ההשקעה בתמלוגים הן תוכניות עם סיכון נמוך, אך יחד עם זאת הן מניבות החזר נמוך יחסית, אך לאורך זמן רב.
