נושאים הקשורים בכשל המוכר לספק גז בנפח נקוב בהזמנה. במידה והחוסרים באספקה נובעים מגורמים שמקורם בכוח עליון, אזי מחויבות ה-ToP של הלקוח תצומצם בהתאם לכמות הגז שהמוכר לא העביר. אם המוכר אינו יכול לטעון לסיבות שמקורן בכוח עליון, הקונה יכול להפעיל גם סנקציות עבור נזקים שנגרמו או לדרוש שאספקת החסר תירשם כמחסור בגז (shortfall gas)
תקנות בנוגע להקצאת קיבולת בלתי מנוצלת בתשתיות לצד שלישי. למשל, בענף הולכת גז טבעי בנסיבות מסוימות, כאשר לא כל הספקים מנצלים את מלוא יתרת הקיבולת העומדת לרשותם, קיבולת לפי עיקרון “נצל או הפסד” (UIOLI) היא קיבולת שהופכים לזמינה בעבור ספקים אחרים שניצלו את מלוא יתרת הקיבולת שהיו זכאים לה. במתקן גט”ן שיטה ה UIOLI היא שיטה שבה קיבולת האחסון הלא מנוצלת עוברת לשוק, גם אם הוזמנה על ידי אחד השחקנים. מאחר ותופעת תפיסת הקיבולת ע”י הספקולנטים ידועה וקיימת במתקני LNG בעולם. בלב התופעה – נכונותן של חברות אנרגיה ענקיות לשריין לעצמן קיבולת במספר רב של מתקני גיזוז בעולם ולנווט מיכליות LNG לשווקים בהם המחיר גבוה יותר באותה העת. הדבר מונע מהגופים המעוניינים לייבא LNG באמצעות המתקן לעשות כן, היות ואין בידם קיבולת פנויה. המודלים – ה-Open Season וה- First Come First Served אמורים להיות מושלמים ע”י ההסדרים של UIOLI ו/או מסחר משני בקיבולת המתקן. הסדרי UIOLI אינם פשוטים לניסוח, היות והאחסון מטבעו מערבב גז של שחקנים שונים והגז המאוחסן המזדמן לפי UIOLI מתערבב עם הגז המאוחסן לפי חוזים ארוכי טווח. בנוסף לכך, במדינות רבות (כגון ארה”ב), אם חברות נפט וגז אינן מפעילות את הזכיון שלהן על שדה נפט/גז תוך 5-10 שנים, הן מחזירות את שטח הזיכיון, שלעיתים מתגלה כנטול משאבי אנרגיה, לממשל הפדרלי ומפסידות הון עתק שהושקע בחיפושי נפט וגז ולעיתים מסתכם במאות מיליוני דולרים >
מה מייחד את אורניום לעומת יסודות כימיים אחרים? קיימים בטבע אטומי אורניום בלתי יציבים עד כדי פירוק או ביקוע ובדיעבד -שחרור אנרגיה. ישנם אטומים, שדחיפה קטנה מניטרון תהיה מספקת בכדי לבקוע את הגרעין שלהם. האטומים הללו נקראים “בקיעים”. בטבע קיים איזוטופ בקיע אחד של אורניום – U235. זוהי התכונה הייחודית לאורניום. אורניום גולמי נכרה במחצבות ולאחר מכן מזוקק לתרכובת אורניום מוצקה בצבע צהוב, המכונה “עוגה צהובה”. העוגה הצהובה מומרת למגוון סגסגות או תרכובת אורניום, שישמשו כדלק גרעיני. מהו הרכבו של אורניום בטבע? בטבע קיימים 3 איזוטופים של אורניום. האיזוטופ הבקיע U235 מהווה רק 0.72% מן האיזוטופים הללו. האיזוטופ השכיח ביותר (99.2745%) הוא U238. השאר – %0.0055 הוא U234 . אורניום-238 ואורנים -234 אינם בקיעים, אך למרות זאת בעלי ערך. האיזוטופים הללו מכונים “אורניום מופרה”, או במילים אחרות אטומים שהופכים לבקיעים לאחר שקולטים או לוכדים נייטרון. אורניום 234 קולט ניטרון ובדיעבד הופך לאורניום-235. אורניום-238 קולט נייטרון ובדיעבד הופך לפלוטוניום -239 – חומר בקיע שאינו מצוי בטבע. מהו אורניום מועשר? היחס בין כמות אורניום-235 לאורניום-238 קובע את רמת האנרגטיות של דלק גרעיני. האורניום הטבעי איננו אנרגטי דיו על מנת לשמש כדלק בכורי מים קלים; איננו עמיד בפני תגובות ביקוע. לכן, בכורים מסוג זה נדרש אורניום עם שיעור גבוה יותר של אורניום -235, המצוי בטבע והמכונה “אורניום מועשר”. בכורי מים קלים נעשה שימוש בדלק המכיל כ-3%-5% של אורניום-235. כאשר נעשה שימוש באורניום בתחנות כוח גרעיניות, כדור אחד של אורניום בגדול קצה הזרת שלנו, שווה בערכו לאנרגיה שניתן להפיק מ-1780 פאונד פחם, 17,000 רגליים מעוקבות של גז טבעי או 149 גלוני נפט. טון אחד של אורניום מייצר אנרגיה בכמות השקולה לאנרגיה שניתן להפיק מבין 10,000-16,000 טון נפט. יתרון נוסף של אורניום הוא השכיחות היחסית שלו בטבע בשילוב עם העובדה כי המדינות המובילות ביצוא אורניום הן מדינות בעלות יציבות פוליטית עם פוטנציאל להיצע זמין למאות שנים. בנוסף לכך, בשל צפיפותו הגבוהה, אורניום פחות חשוף לשיבושים בהובלה ובאחסון, מאשר דלקים מאובנים.
ענף חיפושים והפקה (Upstream), ענף עיבוד ושינוע (Midstream), ענף זיקוק ושיווק (Downstream).
תעשיית נפט וגז בעולם מורכבת משלושה מגזרים הנקראים upstream, midstream ו-downstream.
1. מגזר ה-upstream בתעשיית גז טבעי – חיפושים והפקה – מורכב מחיפושים, אומדן, פיתוח שדות גז, הפקה ונטישה. בשלב זה נכללים חיפושים, פיתוח מאגר, הפקה ושיווק גז טבעי. הכל החל מעריכת סקרים סייסמיים (קבלת נתונים, עיבוד ופיענוח), עיבוד נתונים אחרים, כגון רישומי הבאר, ניתוח גלעין, איסוף הנתונים, ביצוע אומדנים, ביצוע אומדני עתודות והערכת סיכויי הצלחה, קבלת החלטה על קידוח/אי קידוח באר חיפושים, ביצוע קידוח באמצעות מגדל מתאים, ועד לשלב פיתוח שדה גז שכולל התקנה בטוחה ומוצדקת כלכלית של מתקנים מתאימים להפקת התגלית.
2. מגזר ה-midstream בתעשיית גז טבעי – חוליה המקשרת בין חיפושים והפקה של גז טבעי לבין צרכני הקצה. במגזר זה נכללים הענפים הבאים: איסוף גז טבעי, עיבוד, אחסון ושינוע חומרים (נפט גולמי, גז טבעי, גט”ן). השינוע מתבצע באמצעות הקמה ותפעול של מערכות הולכה בלחץ גבוה ורשתות חלוקה בלחץ נמוך ו/או מתקני גז טבעי מעובה (עיבוי, שילוח וגיזוז מחדש). בשלב העיבוד מתבצע תהליך הפיכתם של זורמי הגלם מן המאגר לפחמימנים ולתוצרי לוואי באיכות מסחרית. בתהליך נכללים בין היתר אמצעים כגון מתקני הפרדה (הפרדה בין נפט, גז ומים), מדחסים (מעלים את הלחץ להנעת הגז אל פני השטח), דה-הידרציה (סילוק מים מגז), מדידה (מדידת נפח / אנרגיה של גז), מלכודת תעבית (מתקן הפרדה שנועד ללכוד זורמים שהתעבו). מקטע הולכה וחלוקה מורכב ממערכת הולכה בלחץ גבוה ומערכת חלוקה בלחץ נמוך לאספקת גז טבעי לצרכני קצה.
3. מגזר ה-downstream בתעשיית נפט וגז עוסק בזיקוק נפט, שיווק ומכירות של גז טבעי ומוצרי זיקוק נפט לצרכני הקצה. צרכני הקצה של המגזר הם בעיקר תחנות כוח שפועלות על בסיס גז טבעי ו/או צרכנים תעשייתיים ומסחריים.
מכאן שתחומי הפעילות העיקריים בתעשייה הם:
חיפושים והפקה
עיבוד
הולכה וחלוקה
גז טבעי נוזלי
צרכני קצה
באר הממוקמת במעלה מבנה גיאולוגי שבו שכבת האדמה המכילה נפט נמצאת בעומק רדוד יותר
ממוקם בקצהו העליון של מישור נטוי (מבנה גיאולוגי). במאגר פחמימנים נטוי שמכיל גז, נפט ומים, הגז מצוי במעלה השיפוע, תחתיו במורד השיפוע – שטח המגע בין גז לנפט ולבסוף שטח מגע בין נפט למים
