03.08.2009

יושב ראש ומנכ”ל קבוצת אבניו הוא לוי מוצ’קין. אבניו זכתה ברישיון לערוך חיפושים בשדה הנפט “כוכב חלץ”- שדה נפט יבשתי יחיד שיש לו ערך בישראל, המתפרס על פני 230 אלף דונם החל מתל אביב בצפון ועד לרצועת עזה בדרום. הרישיונות, ששטחם מסתכם ב- 60,000 אקר, כוללים את שדות הנפט “כוכב”, “בכור” ו”חלץ” שעד היום הפיקו 17.2 מיליון חביות נפט מתוך ה-oil-in-place (סך הנפט במאגרים) שנאמד ב-94.4 מיליון חביות נפט (P50).
בספטמבר 2007 רישיון “חלץ-כוכב”, ששטחו 60,000 אקר, הוענק לחברת אבניו (75%) וחברת לפידות (25%). בפברואר 2008 אבניו קיבלה 75% מן הרישיון “איריס”, ששטחו 8,000 אקר. “חלץ” היה קידוח הנפט הראשון שהצליח במדינת ישראל. הנפט פרץ מהקידוח ב-1955 ועד היום, זהו שדה הנפט הכלכלי ביותר בישראל. בין השנים 1955-1962 התבצע קידוח בארות פיתוח ובארות מסוג step-out בשטח הרישיון “ברור”. בין השנים 1962-1968 התבצע קידוח בארות פיתוח ובארות מסוג step-out בשטח הרישיון “כוכב” בעקבות תגלית נפט “כוכב 1”. בין השנים 1969-1997 נקדחו בארות מסוג step-out ובארות מסוג extension (שני הקידוחים מתבצעים מחוץ לגבולות שדה נפט במטרה להגביר את היקף התפוקה/ לאתר תגליות חדשות).
במהלך תקופת החזקה נקדחו 88 בארות בשטח 4,500 אקר, מתוכן 60 בארות הוערכו כמפיקות. הבאר הראשונה “חלץ 1″ נקדחה לעומק 1515 מ’ וקיבלה הכרה כבאר מפיקה ב-12 באוקטובר 1955. שיא התפוקה נצפה בין השנים 1959-1967 עם קצב הפקה יומי בין 2500-4000 חביות נפט ליום. ארבע בארות ב”כוכב חלץ” נאטמו באוגוסט 2006 והשדה הוחזר לפעילות ביוני 2008.

ארוסולים הם חלקיקים קטנים המרחפים באוויר. חלקם מתהווים באופן טבעי בפעילות געשית, סופות חול, שריפות ביערות ושדות, צמחיה חיה ורסס מי ים. גם פעילות אדם, כגון שריפת דלקים מאובנים ושינויים על פני כדור הארץ, יוצרת ארוסולים. על פי הממוצע העולמי, ארוסולים שנוצרים כתוצאה מפעילות אדם מהווים כ-10% מסך כמות הארוסולים בהרכב האטמוספרה. ארוסולים נוטים לגרום להתקררות מיידית של פני כדור הארץ מתחתיהם. היות ורוב הארוסולים משקפים את אור השמש בחזרה אל החלל, הם יוצרים אפקט קירור ישיר על ידי הפחתת הקרינה הסולארית שמגיעה אל פני כדור הארץ. גודל אפקט הקירור הזה תלוי בגודל והרכב חלקיקי ארוסול, וכמוכן במידת הרפלקטיביות (יכולת החזרה) של המשטח. קיימת השערה כי אפקט הקירור שיוצרים חלקיקי ארוסול יכול לעכב באופן חלקי את ההתחממות הגלובלית שנובעת מעלייה בריכוז פחמן דו-חמצני כתוצאה מפעילות בני אדם. בנוסף, קיימת אמונה כי ארוסולים משפיעים על האקלים באופן בלתי ישיר על ידי שינוי תכונות העננים. למעשה, ללא ארוסולים בהרכב האטמוספרה, העננים לא היו קיימים. קשה מאוד ליצור ענן ללא חלקיקי ארוסול הקטנים המשמשים כ”בסיס גרגירי” להיווצרות טיפות ענן. ככל שעולה הרכב הארוסול בענן, כך עולה כמות חלקיקים קטנים שעל גביהם מתפזרים המים. החלקיקים הקטנים הללו נופלים בקצב איטי יותר באטמוספרה ומפחיתים את כמות המשקעים. בדרך זו, שינוי בכמות וגודל הארוסולים באטמוספרה עלול לשנות את תדירות הופעת העננים, עובי הענן וכמות הגשם.

גז טבעי דחוס (1500-2500 psi ו-0 עד 40 מעלות פרנהייט). קיימות שתי טכנולוגיות לשינוע גז טבעי דחוס: 1) טכנולוגית Cran & Stennings 2) טכנולוגיית Enersea. שינוע גז בטכנולוגיה זו מתאים למרחקים הקטנים מ-2500 מייל. עלות שינוע CNG: $1.86-$2.43/Mscf (בהתאם ללחץ וטמפרטורה). ככל שמרחק השינוע קטן יותר, גובר העניין ב-CNG לעומת LNG.

נורות פלואורסצנטיות קומפקטיות חוסכות 75% בצריכת החשמל ואורך חייהן גדול פי 10 בהשוואה לנורות ליבון

נקודה דימיונית הממוקמת באמצע כל מרחק שבין המקור לקולט. מגדירים נקודה זו לצורך ארגון מרחבי של כל הרשומות הסייסמיות.

ככל שהמים עמוקים יותר, עולה הלחץ החיצוני שפועל על צינור תת-ימי. לצינור תת-ימי שמונח במים עמוקים חייב להיות חוזק כניעה היקפי גבוה על מנת למנוע קריסה