03.08.2009
השבתת הכור, אחסנה בטוחה ופינוי ציוד, שיקום האתר
1) איחוד מלא: מפעיל אחד, פיתוח אחד, נתיב פינוי אחד, עלויות משותפות ותפוקה משותפת בנקודת המכירה.
2) פיתוח משותף: מפעיל אחד, פיתוח אחד, נתיב פינוי אחד או יותר, שיתוף בחלק מן העלויות, הפרדה בין זכויות מכירה לכל בעל זכות.
3) שיתוף פעולה בפיתוח: שני מפעילים, שני פיתוחים, נתיב פינוי אחד או יותר, אין שיתוף בעלויות, הפרדה בין זכויות מכירה לכל בעל זכות.
עלות יצור 1 מגה-ואט/שעה בסולר עלה יותר מ-200 דולר (מרץ 2009)- פי עשרה מייצורו בגז (20 דולר). יצור 1 מגה-ואט/שעה בפחם נע סביב 30 דולר.
את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו”חות חברת החשמל, כל ייצור קוט”ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט”ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט”ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז
גורם מרכזי בתכנון מערכת החשמל הוא העלות למשק של אנרגיה בלתי-מסופקת. עלות זאת יכולה להשתנות עם הזמן ותלויה, בין השאר, בעלות של מערכות גיבוי של צרכני החשמל ובערך הכלכלי ובמחיר של הנזקים הנגרמים מהפסקות החשמל. מחקר מ-1993, הראה שעלותו של קוט”ש (קילוואט לשעה) לא מסופק במשק הישראלי היא 6.50-7.20 דולרים. באוגוסט 2007 הגיש יועץ דוח חדש, ובו העריך את המחיר ב-25 דולרים לקוט”ש.
לקראת אמצע 2009 עלות ממוצעת מתואמת לטון פחם בארץ הייתה 240 ש”ח. ב-2008 עלות ממוצעת מתואמת לטון פחם הסתכמה ב-481 ש”ח ואילו בשנת 2007 – ב-327.2 ש”ח. בשנת 2006 עלות ממוצעת מתואמת לטון פחם הסתכמה ב-291.9 ש”ח.
שיטת ייצור ייחודית שהופכת את הפקת הברזל לתהליך ידידותי יותר לסביבה על ידי שימוש בפחם קונבנציונלי במקום בקוקס פחם – המרכיב המקובל, כלומר אינה מצריכה שריפת פחם להפקת קוקס -תהליך שפולט כמות בלתי מבוטלת של מזהמים. תהליך קורקס מורכב משלושה שלבים: גיזוז פחם, הפקת ברזל משכבה רותחת ועיבוי הברזל. את הגזים המתקבלים בתהליך ניתן לנצל לחימום או לייצור חשמל בטורבינת גז או טורבינת קיטור.
החלק המרכזי בהרכב הכור הגרעיני שמכיל דלק גרעיני וחומרי בקרה