ירידה מסוימת במאזן חשבונאי שמשפיעה על המוניטין העסקי של החברה. בכפוף לכללי חשבונאות, יש לבצע בדיקה תקופתית לשווים של נכסים בלתי מוחשיים ומוניטין, על מנת לבחון האם לא חלה ירידת ערך בנכסים בהשוואה לרישום בספרים. במידה וחלה ירידה, על החברה לשנות את הרישום בהתאם ולדווח על כך. לדוגמה, במהלך הרבעון הראשון של 2009, חברת צ’ספיק אנרג’י דיווחה על ירידת ערך בשווי יותר מ-6.1 מיליארד דולר שנבעה בעיקר מנפילה חדה בערך נכסי הנפט והגז שבשליטתה.
סביבת חיים ימית על כל צורותיה, החל מן הפלנקטונים הזעירים ויצורים חד-תאיים ועד ליצורים מורכבים כמו סרטנים ודגים, מכילה מולקולות פחמן. כאשר היצורים הללו מתים ושאריותיהם נרקבות במשך מיליוני שנים בקרקעית ימים ואוקיינוסים, מתרחשים תהליכי דגרדציה שמפרקים את מולקולות הפחמן ויוצרים תרכובות פחמימנים בנוכחות חום ולחץ. בתנאים מסוימים, הצטברויות גדולות של פחמימנים יוצרות מאגרי נפט וגז. עלייה בלחץ וחום מזרזת את תהליך פירוק מולקולות פחמן שמקורן בשאריות בעלי חיים ימיים. מולקולות אורגניות גדולות מתפרקות ליצירת תרכובות קלות יותר במשקל וכתוצאה מכך נוצרת הפרדה בין חומרים נדיפים (מימן ומתאן) לחומרים נוזלים. תהליך הפיכת חומר אורגני זה, שנקרא קרוגן, לפחמימני נפט וגז מוביל לעלייה מתמשכת ביחס מימן/פחמן. בדרך כלל, הפחמימנים הכבדים נוצרים בטמפ’ נמוכה יותר ובמים רדודים יותר בהשוואה לפחמימנים קלים.
רויאל דאץ’-של, חברת הנפט הגדולה באירופה, גילתה (יוני 2009) מאגר גז טבעי במעמקי הים הצפוני, אשר היקפו עשוי להיות שווה לתפוקת הגז השנתית של נורווגיה. שדה הגז הטבעי, הנקרא “גרו”, התגלה במרחק של 360 ק”מ מחופי ברונויסונד שבנורווגיה, ובעומק שיא של 1,376 מטרים, והוא טומן בחובו בין 10 ל-100 מיליארד מ”ק של גז טבעי, על פי הערכת נציבות האנרגיה של נורווגיה. בשנה שעברה הסתכמה תפוקת הגז של נורווגיה ב-99 מיליארד מ”ק. שדה “גרו” בנורווגיה הוא התגלית הגדולה ביותר מאז גילויו של שדה “אורמן לנג” ב-1997
