03.08.2009
מכונה “חדרים ונציבים”, מכיוון שעמודי פחם מספקים תמיכה לגג המכרה- אמצעי שעדיין מקובל במכרים תת-קרקעיים.
חברת בייקר-יוז החלה לספק שירות ספירת אסדות קידוח פעילות בשנת 1944 לתעשיית הנפט בארה”ב ובקנדה. בשנת 1975 היא ביססה את השירות בזירה בינלאומית כספירה על בסיס חודשי. דוח הספירה ברמה בינלאומית מוגש ביום העבודה החמישי כל חודש. שירות הספירה של בייקר-יוז מעמיד מדד עסקי חשוב לתעשיית הנפט כולה וספקיה. כאשר אסדות הקידוח פעילות, הן צורכות מוצרים ושירותים שמספקת תעשיית השירותים למגזר הנפט. לכן, ספירת האסדות הפעילות משמשת כאינדיקטור מוביל לביקוש למוצרים הנצרכים בקידוח, הפקה ועיבוד פחמימנים. דוחות הספירה של בייקר-יוז מפורסמים בעיתונות הבינלאומית ופירסומים מקצועיים, מהווים נקודת ייחוס עבור כלכלנים, אנאליסטים, עיתונאים ,בכירים בממשל ונכללים בדוחות סטטיסטיים רבים של תעשיית הנפט. היות ונתוני הדוחות נאספו באופן שוטף במשך 60 שנים, אפשר ליישם אותם בניתוח היסטורי של תעשיית הנפט.
כבשן שמבודד את החומר שעובר תהליך עיבוד (כגון אלומיניום, זכוכית או ברזל) מן המגע עם הדלק להסקה, אך לא מן המגע עם גזי שריפה. מונח זה מתפרש במשמעותו הכללית, כלומר במובן של השתקפות או החזרה ולא מובן האקוסטי (החזרת הד).
תזוזת קו החוף לכיוון היבשה בעקבות התקדמות קו המים לכיוון היבשה. תופעה זו עלולה להתרחש במהלך עליית מפלס פני הים.
רישום רמת התנגדות של מבנה גיאולוגי לזרם חשמלי. נקבוביות הסלע ותכולת הנקבוביות שבו מלמדים על רמת התנגדותו. לסלע נקבובי שמכיל זורם מוליך (כגון מים מלוחים) תהיה רמת התנגדות נמוכה. לסלע בלתי נקבובי או מאגר פחמימנים תהיה רמת התנגדות גבוהה. רישום זה שימושי כאינדיקטור לסוג הזורם במבנה ולליתולוגיית המבנה וגודל גרגיריו.
לפעמים קיים צורך לעבד מחדש את הקווים או הנתונים הסייסמיים הקיימים על מנת לנתח פרוספקט או אזור פעם נוספת. בנוסף, חברות נפט שאינן מעוניינות לבצע סקר סייסמי חדש או קידוח, מעדיפות לעיתים להשקיע כספים בעיבוד הנתונים הקיימים בידיהן מחדש. עיבוד מחדש מספק דרך מוצדקת כלכלית לעדכון נתונים קיימים תוך שימוש בשיטות מתקדמות ביותר בסביבה הטכנולוגית המתפתחת במהירות שבעזרתה תמיד קיים סיכוי לגלות רמזים חדשים שיכולים להוביל לתגלית נוספת.
מדיניות אנרגטית השואפת לעודד השקעות באנרגיה מתחדשת על ידי הגדרת מכסה מינימלי כיעד לייצור אנרגיה ירוקה ודרישה לייצר אחוז מסוים מן החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים. מודל זה מבוסס על מנגנון הדומה למנגנון הסחר להפחתת פליטות פחמן, ולכן הוא שונה מתעריף ה-feed in. על פי המודל נקבע מכסה מינימלי לייצור אנרגיה ירוקה ובמידה ויצרן חשמל פרטי אינו מספק את המכסה שנקבע, על חברת חשמל ציבורית לייצר אנרגיה ירוקה בהיקף שישלים את המכסה.