מדידת זרם חשמלי שעובר באופן טבעי בבארות נפט וגז כתוצאה מהפרשי מליחות בין מי המבנה לבין תסנין בוץ הקידוח (מבנה ופני השטח). הרישומים הללו משמשים כאינדיקטורים לשכבות חדירות (וגם זיהוי אבני חול חדירים ופצלים בלתי חדירים) או לאיתור גבולות השכבה. בדיקת ה-SP הייתה אחד הכלים הראשונים להבחנה בין פצלים לבין אבן חול בסדרות קלסטיות (ערכי SP גבוהים מצביעים על אבן חול וכאשר SPשווה ל-0 מדובר בפצלים בלתי חדירים).
כשבוחנים מגוון מקורות אנרגיה לייצור חשמל במונחי גמישות בניצול וזיהום סביבתי, ניתן לדרג את פחם כדלק בעייתי ביותר ומזהם ביותר, את סולר כגמיש ביותר, ואילו את מזוט וגז טבעי – באמצע סולם הדלקים. מזוט כבד מדורג כגמיש יחסית הן בסולם גמישות בניצול והן בסולם המחירי אבל הוא גם הדלק המזהם ביותר שקיים כיום בשוק ליצירת חשמל , ולכן מחירו, שנע בטווח הממוצע, יכול לשמש כבסיס אפקטיבי למחיר הגז הטבעי. לכן, בחוזים רבים על גז טבעי מחיר הגז מוצמד למחיר מזוט כבד או בניכוי בכ-20% ממחיר המזוט. מנקודת מבט המוכר, הבסיס הגדול ביותר להשוואה מתקיים בין סולר לגז טבעי מבחינת יכולות שני הדלקים , אך הקונים לעומת זאת, מייחסים לסולר ערך גבוה יותר בשל ניידותו וגמישות רבה יותר בניצולו (קיים ביקוש גבוה לסולר ולא ניתן לתדלק צי משאיות בגז טבעי באופן ישיר). מכאן שמחיר הסולר אמור להיות גבוה ממחיר גז טבעי. למזוט מיוחס ערך נמוך יותר מגז טבעי בגלל דרישות תפעול ותחזוקה, ולכן בעיקרון על מחיר גז טבעי להיות גבוה יותר. אולם סולר נסחר ברמה בינלאומית, לעומת גז טבעי שעדיין לא חדר ברמה מספקת לזירה העולמית, ולכן מחירו גבוה יותר. מחיר הגט”ן צריך להשתוות או אף להיות גבוה יותר ממחיר המזוט, מכיוון שהוא נסחר בזירה עולמית וגמיש יותר לעומת מזוט. לעומת זאת, לגז שמשולח בצינור ניידות נמוכה מבחינת ניצול ואפשרויות שיווק, ולכן מחירו נוטה ל-80% ממחיר המזוט.
גם בתעשיית הנפט תשתית ההולכה מפותחת יותר ואפשר לשנע את הסחורה באמצעות מיכליות לשווקים שממשיכים לצמוח כמו סין. לעומת זאת, תשתית הולכת הגז, מונחת בעיקר באירופה וארה”ב. נפט גם קל יחסית לאחסון – מה שמאפשר ניהול מדיניות אנרגיה ברמה לאומית ומייצר ביקושים בתקופות שבהן המחירים יורדים. בארה”ב, למשל, ניתן לאחסן נפט שמספיק לשישה חודשים של צריכה. גז טבעי משמש בעיקר לחימום בחורף (במחצית הצפונית של כדור הארץ) ולתעשייה- כמקור אנרגיה וכחומר גלם (בתעשיית הכימיקלים והדשנים). נפט משמש בעיקר להנעת כלי רכב. השוק המשני לנפט הוא מפותח ביותר, בעוד הגז הטבעי נסחר ברובו בהסכמים ארוכי טווח. הבדל נוסף בין גז לנפט הוא שבשוק הנפט יש קרטל חזק ואגרסיווי שלא קיים עדיין בשוק הגז הטבעי.
פילוח לחץ מתנודד המופעל על יחידת שטח
אדריכלות סולארית משלבת בין אלמנטים המנצלים אנרגיה סולארית באופן פאסיבי או אקטיבי ומיישמת שילוב זה כאמצעי למניעת הפסדי חום. הענף שואף לייעל אנרגטית בניינים בעלי ניצולת אנרגיה נמוכה.
מסוף ימי בלתי מאויש שמורכב מבסיס עגינה אחד ומוביל אנכי אחד
לנזילות המתגברת של נגזרות LNG יש השלכות חשובות על התפתחותו של מרכז גז אסייתי. משמעות הדבר היא ששוק הגז האסייתי יתפתח בצורה שונה לעומת ארה”ב ואירופה, אפילו אם נראה כי הופעתו של מרכז גז דומיננטי אסייתי היא הגיונית כנקודה נגדית לשווקים המקבילים בארה”ב ובאירופה.
אין זה מפתיע מכיוון ששוק הגז האסייתי הוא הרבה יותר מקוטע מאשר השווקים בארה”ב ובאירופה, כיוון שהוא מתפרש על שווקים לאומיים רבים שאינם מחוברים זה לזה המהווים שלבים שונים של ליברליזציה והם גם בעלי מדיניות רגולטורית שונה. הרעיון של שוק גז ‘אסייתי’ הגיוני רק אם חושבים עליו במונחים של סחר ב-LNG מפני ש-LNG יכול לשמש כארביטראז’ בין השווקים האסייתיים וגם בין האגן האטלנטי ואגן האוקיינוס השקט. באירופה ובארה”ב, LNG משמש כתוספת לשווקים הקיימים המתבססים על אספקה באמצעות צינור.
למרות זאת, ישנם שלושה מתמודדים על תפקיד מרכז הגז האסייתי – סינגפור, יפן וסין.
לסינגפור יש אוסף של חברות סחר, קהילה פיננסית מפותחת ושוק ליברלי פתוח. היא יכולה לספק רגולציה ובוררות עצמאיות וגישת צד שלישי ללא אפליות לתשתית, אך מדובר בשוק קטן במונחים פיזיים. אין בו ייצור גז מקומי שאפשר לדבר עליו והוא צרך 12.3 מיליארד מטר מעוקב ב-2018, שהגיעו בעיקר באמצעות צינור מאינדונזיה, כ-LNG וחלק קטן יותר באמצעות צינור ממלזיה.
גם ליפן יש יתרון מובהק אך יש לה גם חסרונות משמעותיים, הראשון שבהם הוא העובדה ששוק הגז שלה, למרות שהוא גדול, אינו משולב כהלכה. צינורות מחברים בין נקודות יצוא לשווקים מקומיים במקום לשמש כמערכת גז לאומית. בנוסף, השוק היפני אינו צפוי לגדול בטווח הארוך מפני שהתרחבותם של המקורות של האנרגיה המתחדשת וחזרתם של הכורים הגרעיניים נוגסים בחלקו של הגז בייצור החשמל. ביפן גם אין ייצור גז משמעותי ואין לה חיבורים בינלאומיים למטרת סחר גז באמצעות צינורות. השוק היפני עובר תהליך של ליברליזציה ומרכזי גז נוזלי בדרך כלל נוצרו לאחר תהליך הליברליזציה ולא לפניו, אך ייתכן שאין זה מספיק כדי ליצור יותר מסחר גז מקומי ברמה סיטונאית.
סין מציעה הרבה יותר מבחינת החיבורים הבינלאומיים שלה וגם מבחינת צמיחת השוק. הביקוש לגז, כולל LNG, הולך וגובר במהרה והיא צפויה לעבור את יפן ולהפוך לשוק יבוא LNGהגדול ביותר בעולם. יבואLNG בסין צמח ב-38.8% ב-2018. לסין גם יש חיבורים בינלאומיים מרובים, והיא מקבלת גז באמצעות צינור ממיאנמר, מרכז אסיה ולקראת סוף שנה זו, אם צינור Power of Siberia יושלם בזמן, גם מרוסיה. סין היא גם יצרנית משמעותית של גז בזכות עצמה; היא הפיקה 161.5 מיליארד מטר מעוקב של גז ב-2018, בעוד שצרכה 283 מיליארד מטר מעוקב, ייבאה 73.4 מיליארד מטר מעוקב כ-LNG ו-47.9 מיליארד מטר מעוקב באמצעות צינור, לפי נתוני BP. אף על פי כן, השוק הסיני עדיין נשלט על ידי חברות ממשלתיות גדולות והגישה של צד שלישי לתשתית הינה מוגבלת, לא רק במסופים של LNG אלא גם בתוך המדינה. השוק הסיני אינו ליברלי מספיק כדי לתמוך בהתפתחות של מרכז גז אזורי, עקב חששות לגבי גישה לשוק, המשכיות של מדיניות האנרגיה וזמינות של בוררות עצמאית, הפוגמות גם הן בהתאמתו.
