03.08.2009
סלע חדיר ונקבובי שאוגר גז
מעבר חום בתווך, כגון אוויר או מים, בהשארת זרם חשמלי מהתקן המופעל על ידי מקור אנרגיה חיצוני
בארות חיפושים שנקדחות בעלות נמוכה על מנת להפיק את המירב מתקציב החיפושים ולהגדיל את סיכויי ההצלחה לגילוי פחמימנים. הרעיון לנצל את תקציב החיפושים באופן מרבי באמצעות באר מוצא מתבסס על: תכנון מבצע החיפושים ולא רק בארות חיפושים, דירוג הסיכויים לתגלית בקנה מידה אזורי ובינלאומי בהתאם לפוטנציאל וסיכונים, הגדרת המטרות העיקריות של הבאר ותיכנונה בהתאם, הסכמה לעינייני התכנון בסיוע צוות בין-תחומי והקפאת תכנון (מניעת חריגה מגבולות הפרויקט).
היחידות הפועלות באמצעות מזוט מסוגלות להפיק כ-150 מגה וואט. היחידה תונע לצורך גיבוי חירום בתפוקה נמוכה, ותיכנס לפעילות מלאה רק במקרה בו הפעלת כל התחנות של חברת חשמל לא תיתן מענה לביקוש
על פי תקנות משרד האנרגיה: על כל מפעל, שצריכת האנרגיה השנתית שלו היא לפחות 300 טון שווה ערך מזוט בשנה (קו”ט/שעה= 0.26 ק”ג מזוט) ועל כל תאגיד ללא קשר לצריכת האנרגיה שלו, יש למנות אחראי לקידום צריכה יעילה של אנרגיה. ממונה זה מאושר ע”י משרד האנרגיה לאחר שהשתתף בקורס ממוני אנרגיה ועמד בתנאיו בהצלחה. התקנות מאפשרות לנציג המשרד לנקוט בסנקציות כנגד מפעל או תאגיד, במידה ואינו ממלא את התקנות.
חיברור מערכות אנרגיה והרחבתן מבחינה גיאוגרפית במהלך המאה הקודמת היה תהליך מתמשך שהונע על ידי מגוון גורמים טכניים, חברתיים וכלכליים. לדוגמה, אחד המניעים הראשוניים נבע מן התפיסה כי חיבור לרשת החשמל מצביע על התקדמות תרבותית. בשנים האחרונות, משקי חליפין והזדמנויות למכירת חשמל היוו את המנוע העיקרי לחיזוק החיברור של תשתיות הולכה. ההצדקות הטכניות העיקריות להרחבת החיברור מתחלקות לשלושה גורמים: יתרון לגודל, שיפור מקדם יכולת והגברת אמינות אספקה על ידי שיתוף בין עתודות ייצור.
אחת הסוגיות שעמן מתמודדת תעשיית נפט וגז במדינות מתפתחות היא מציאת שביל הזהב בין מתן מענה לביקוש מקומי לאנרגיה לבין יצוא נפט וגז בהיקף מספק. מדינות מעטות הצליחו לסגור מעגל זה, מכיוון שהמשימה דורשת נקיטה במספר צעדים בו זמנית. עם עלייה ברווח לאומי ממכירות נפט וגז, עולה גם הביקוש המקומי לאנרגיה בעקבות זינוק ברמת חייהם של האזרחים שרוכשים יותר כלי רכב, מכשירי חשמל וכדומה. למרות זאת, כאשר נדרשת השקעת הון מאסיבית בפיתוח שדות נפט וגז, אין מנוס מהתגברות המתיחות בין צרכנים רעבים לאנרגיה לבין המדינה שזקוקה למט”ח עד שמגיעה נקודת המפנה. לדוגמה, אינדונזיה הגיעה לנקודת מפנה במאזן הנפט ובעקבות הפסקת היותה יצואנית נטו של נפט, נאלצה לעזוב את אופ”ק בשנת 2008. אנאליסטים מאמינים שהיא עלולה להגיע לאותה הנקודה במשק הגז הטבעי, במידה והממשלה תחליט לוותר על יצוא גט”ן לטובת מתן מענה לצריכה גוברת במשק המקומי.