מדד למגמת התנועה של האוויר כלפי מעלה או כלפי מטה באטמוספרה תוך יצירת טורבולנטיות. עוצמת הטורבולנטיות באטמוספרה משתנה בכל פרק זמן נתון בהתאם לרמת הקרינה המגיעה מהשמש ובהשראת גורמים אחרים. המטאורולוגים מדרגים את עוצמת הטורבולנטיות על פי סולם של 6 דרגות מ-A עד F. כאשר קרינה סולארית מתונה או חזקה מחממת את האוויר הסמוך לקרקע וגורמת לערבול חזק, האטמוספרה תדורג כבלתי יציבה.

אי יציבות אטמוספרית מדורגת כ-A או B (טורבולנטיות שבאה לידי ביטוי בתנועת אוויר חזקה כלפי מעלה או כלפי מטה). טורבולנטיות נמוכה, לעומת זאת, באה לידי ביטוי בהיעדר קרינה סולארית או קרינה חלשה סמוך לפני הקרקע. במקרה זה, האטמוספרה מדורגת כיציבה בסיווג E או F. דרגות C ו-D מייצגות טורבולנטיות מתונה, או במילים אחרות יציבות אטמוספרית מתונה. במצב זה מהירות הרוח גבוהה יחסית וקרינת השמש מתונה.