אמנה שהתגבשה באירופה לאור הזדמנות חסרת תקדים לשיתוף פעולה כלכלי בענף האנרגיה בין מדינות אירו-אסיה, שצמחה בראשית שנות ה-90 בעקבות סיום המלחמה הקרה. אמנה בענייני אנרגיה בצירוף פרוטוקול להתייעלות אנרגטית והיבטים סביבתיים הנוגעים לדבר נחתמו בדצמבר 1994 ונכנסו לתוקפם באפריל 1998. עד היום, האמנה נחתמה או אושררה על ידי 51 מדינות, האיחוד האירופאי ו- Euratom (קהילה אירופאית לאנרגיה גרעינית). האמנה נבנתה על בסיס אמנה לענייני אנרגיה שנכתבה בשנת 1991. לעומת אמנת 1991, שנערכה כהצהרת הכוונה הפוליטית לקידום שיתוף פעולה אנרגטי, האמנה העדכנית נתספת ככלי רב תכליתי בעל תוקף חוקי. מטרת היסוד של האמנה האירופאית לענייני אנרגיה היא לחזק את שלטון החוק בנושאי אנרגיה על ידי יצירת מערכת כללים שתתקבל על כל המדינות המשתתפות, ובדרך זו לצמצם את הסיכונים הקשורים להשקעות וסחר באנרגיה. רוסיה חתמה על האמנה אך לא אישררה אותה.