גז טבעי בדרך כלל מוחזק במלאי תת קרקעי תחת לחץ בשלושה סוגי מתקנים: (1) מאגרים מרוקנים בשדות נפט ו/או גז, (2) אקוויפרים, ו-(3) תצורות של מערות מלח. אתרי האחסון התת-קרקעיים הנפוצים ביותר הם מאגרים מרוקנים בשדות נפט וגז. חברות של קווי צינורות מסתמכות במידה רבה על אחסון תת-קרקעי כדי לאפשר איזון עומס וניהול של אספקת מערכת. רוב מתקני האחסון, כגון ה-Rough Field בבריטניה, משמשים יותר לשם מטרות מסחר עונתי (אחסון גז כשהוא זול ומכירתו כאשר מחירו עולה בחורף) וכן גם מסיבות טכניות כדי לשמור על זרימה רציפה בצינור. בנוסף לכך, מערכת ההולכה הלאומית האירופית עלולה להיות מושבתת בימי חורף קרים מאוד, כך שמתקן ה-Rough Field נשמר כדי להתגבר על מקרים של נפילות יומיות.