גוף שלא ניצל את מלוא הקיבולת העומדת לרשותו בכפוף לחוזה, רשאי למכור את הקיבולת העודפת בשוק הובלה משני. שוק הובלה משני פתוח לכל המשתתפים בשוק הובלה ראשוני, למעט חברות קו צינור עקב כוח השליטה הרב שבידיהן בשוק הולכת נפט וגז. רעיון לפתיחת שוק הובלה משני עלה לראשונה בארה”ב בשנת 1992, כאשר FERC הציגה תוכנית הדורשת מחברות קו צינור מקומיות לאפשר למחזיקים בחוזה על קיבולת הובלה לממש או למכור קיבולת פנויה שנותרה בידיהם לחברות אחרות שעושות שימוש במערכת הולכה. בריטניה הציגה תוכנית דומה בשנת 1996 במסגרת ” Network Code of British Gas “. האפשרות למכור חוזה על קיבולת הובלה פנויה משמעה התייעלות בחלוקת הקיבולת. כתוצאה מן השינויים לטווח הקצר בביקוש ובהיצע, נוצר מצב שבו חלק מן הגופים המשתמשים במערכת הולכה לא מנצלים את מלוא הקיבולת שלהם על פי חוזה, בעוד שחלקם זקוקים להשלמת קיבולת לשילוח הגז שלהם. בהיעדר שוק הובלה משני למחזיקים בקיבולת בלתי מנוצלת אין אפשרות למכור אותה לגופים הזקוקים להשלמת קיבולת. בכל הנוגע למסופי גט”ן, כאשר הקיבולת במסוף כפופה במלואה לחוזה ארוך טווח בשוק ראשוני, משטר השוק המשני מאפשר להקל על הסחר בקיבולת המסוף בזירה רבת-משלחים של השוק המשני. בכפוף למשטר זה, על כל המשלחים המחזיקים בקיבולת המסוף ליידע את הנהלת המסוף תוך פרק זמן מוגדר מראש (למשל חודשיים) על נתח הקיבולת שאין בכוונתם לנצל