תכנון משאבים משולב (IRP) הוא תהליך תכנון שבוחן מגוון דרכים לעמידה בביקוש עתידי לחשמל ובוחר בשילוב משאבים אופטימלי לחיסכון מרבי בעלויות תוך השגת אמינות אספקה ויעדים אחרים. בתכנון מסורתי של ה-utility (גוף למתן שירותי חשמל), על המתכננים לקחת בחשבון את הביקוש שיש לעמוד בו, את אמינות האספקה שיש להשיג ואת המדיניות והתקנות הממשלתיות שניתן ליישם על הגוף הנ”ל. לאחר מכן, המתכנן בוחר ב: סוג הדלק שיניע את תחנות הכוח, תחנות כוח, מערכות חלוקה, דפוסי חלוקה ומכירת חשמל בדרך שתוביל לחיסכון מרבי בהכנסות (הכנסות שעל ה-utility לגייס למימון ותפעול מערכת החשמל). הבחירה בדרך מתאימה נעשית אך ורק מצד ההיצע (אופציות לאספקת יותר חשמל) בניגוד לצד הביקוש (דרכים לצמצום הביקוש לחשמל) של מערכת החשמל. תהליך ה-IRP מנסה לקחת את התכנון המסורתי מספר צעדים קדימה תוך השגת מספר מטרות: 1) הערכת כל האפשרויות, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע באופן יסודי ועקבי. 2) חיסכון מרבי בעלויות לכל בעלי השליטה (ולא רק עלויות החברה. 3) בניית תכנית גמישה שמאפשרת לפעול בתנאי חוסר וודאות ולהסתגל לנסיבות המשתנות. המטרות המסורתיות של תכנון ה-utility הן אמינות השירות, יעילות כלכלית, הגנה על איכות הסביבה והגינות השירות. שירות אמין מחייב ליצור איזון בין האינטרסים של הלקוח לאינטרסים של המשקיע (כלומר איזון בין איכות השירות לעלות). הגינות מחייבת ליצור איזון נוסף בין האינטרסים של לקוחות ממגזרים שונים, וכמוכן בין האינטרסים של הדור הנוכחי והדורות הבאים. תהליך IRP מקל על איזון בין המטרות המסורתיות הללו בכך שהוא בוחן את כל אופציות הביקוש וההיצע כתרומות פוטנציאליות ומשלב אותן במסגרת משותפת. מכאן שבחינת צד ההיצע לבדו יכולה לפתוח הזדמנות לחיסכון בסך העלויות. יתר על כן, הכללת אופציות צד הביקוש מוסיפה אפשרויות לחיסכון בדלק ולצמצום השפעות שליליות על הסביבה שעלולות לנבוע מבחינת צד ההיצע לבדו. יחד עם זאת, למרות שתכניות DSM (ניהול צד הביקוש) מהוות היבט חשוב ב-IRP, ה-IRP הוא הרבה מעבר ל-DSM. ה-IRP כולל בדרך כלל אמצעים רבים של צד ההיצע, החל מתחנות כוח מסורתיות ועד למקורות חדשניים יותר לאספקת חשמל, כגון רכישות אנרגיה, תחנות כוח עצמאיות, קוגנרציה ומקורות אנרגיה מתחדשת.