ארוסולים הם חלקיקים קטנים המרחפים באוויר. חלקם מתהווים באופן טבעי בפעילות געשית, סופות חול, שריפות ביערות ושדות, צמחיה חיה ורסס מי ים. גם פעילות אדם, כגון שריפת דלקים מאובנים ושינויים על פני כדור הארץ, יוצרת ארוסולים. על פי הממוצע העולמי, ארוסולים שנוצרים כתוצאה מפעילות אדם מהווים כ-10% מסך כמות הארוסולים בהרכב האטמוספרה. ארוסולים נוטים לגרום להתקררות מיידית של פני כדור הארץ מתחתיהם. היות ורוב הארוסולים משקפים את אור השמש בחזרה אל החלל, הם יוצרים אפקט קירור ישיר על ידי הפחתת הקרינה הסולארית שמגיעה אל פני כדור הארץ. גודל אפקט הקירור הזה תלוי בגודל והרכב חלקיקי ארוסול, וכמוכן במידת הרפלקטיביות (יכולת החזרה) של המשטח. קיימת השערה כי אפקט הקירור שיוצרים חלקיקי ארוסול יכול לעכב באופן חלקי את ההתחממות הגלובלית שנובעת מעלייה בריכוז פחמן דו-חמצני כתוצאה מפעילות בני אדם. בנוסף, קיימת אמונה כי ארוסולים משפיעים על האקלים באופן בלתי ישיר על ידי שינוי תכונות העננים. למעשה, ללא ארוסולים בהרכב האטמוספרה, העננים לא היו קיימים. קשה מאוד ליצור ענן ללא חלקיקי ארוסול הקטנים המשמשים כ”בסיס גרגירי” להיווצרות טיפות ענן. ככל שעולה הרכב הארוסול בענן, כך עולה כמות חלקיקים קטנים שעל גביהם מתפזרים המים. החלקיקים הקטנים הללו נופלים בקצב איטי יותר באטמוספרה ומפחיתים את כמות המשקעים. בדרך זו, שינוי בכמות וגודל הארוסולים באטמוספרה עלול לשנות את תדירות הופעת העננים, עובי הענן וכמות הגשם.