ארגון ה-OECD מקשר בין מדינות המחויבות לדמוקרטיה ולכלכלת השוק ברחבי העולם במטרה לעודד צמיחה כלכלית בת קיימא, לעודד תעסוקה, להעלות את רמת החיים, לשמור על יציבות פיננסית, לסייע להתפתחות הכלכלית של מדינות אחרות ולתרום לצמיחה במסחר העולמי. ישראל התחילה את תהליך ההצטרפות לארגון ה-OECD החל ביולי 2007, והוא כולל עבודת מטה של חלק גדול ממשרדי הממשלה, אותה מרכז משרד האוצר. תחום איכות הסביבה נחשב לאחד התחומים העיקריים בהם ישראל מפגרת אחרי אמות המידה שנקבעו על ידי הארגון. כדי להצטרף לארגון ישראל צריכה להקים שלושה מנגנונים מרכזיים: פיקוח על כימיקלים, פיקוח על פליטות מזהמים ופיקוח על מפגעים סביבתיים שיוצרים מפעלים. המשרד לאיכות הסביבה יצטרך 45 תקנים על מנת לעמוד בדרישות הארגון. יהיה עליו להקים מנגנון ארצי של רישוי המשתמשים בכימיקלים, המסדיר את התנאים של כל עסק העוסק ברישום חומרים מסוכנים. מנגנון נוסף שיידרש הוא מנגנון של רישוי מפעלים שישלב את כל התחומים: היתרי הזרמה לים, היתרי רעלים, היתר פסולת ובעתיד היתר פליטה. במנגנון הרישום יכללו 150 מפעלים, כולל תחנות כוח, שלצורך הפעלתן ידרשו תקנים נוספים.