בתעשיית הנפט הימית, השימוש באסדות קידוח צפות נעשה כאשר הקמת ה- jacket )עמודים ופיגומים לקיבוע האסדה) אינה כדאית מבחינה כלכלית בשל העומק שבו נמצא מבנה היעד, גם כאשר מדובר בהפקת עתודות נפט בהיקף גדול. אסדות מסוג זה הן אסדות שקועות למחצה – אסדה המקובעת באמצעות עמודים ומספר רב של עוגנים, אסדות ה-Spar – אסדות המקובעות בעזרת עמוד יחיד ועוגנים רבים מסביבו, אסדות בעלות מערכת הצבה דינאמית המקובעות באתר הקידוח באמצעות מספר מדחפים ואסדות ה-tension leg (המקובעות לקרקעית הים באמצעות עוגנים המתחברים לעמודים שמעליהם). לכל מבנה יתרונות וחסרונות משלו. אסדות עם מערכת הצבה דינאמית אינן מצריכות שימוש בעוגנים ובכבלי עגינה, אך יחד עם זאת הן חשופות במידה רבה לכוחות גלים וזרמים ולכן נדרשת אנרגיה רבה לקיבוען במקום. בנוסף לכך, שטח המגע הגדול עם זרמים וגלים עלול לגרום להיסחפות, סטייה או טלטול כתגובה לפעילות הגלים