בשווקים מסוימים מספקים/צרכנים צריכים לדאוג בעצמם להיקף רזרבה נדרש מעל שיא הביקוש שלהם וזאת בין אם באמצעות הורדת ביקושים בזמן אמת או באמצעות הסכמים לרכישת זמינות בהיקף הרזרבה הנדרשת מעל שיא ביקוש) לדוגמא (USA –MISO .
בצרפת נקראcapacity certificate .
קביעת היקף הרזרבה הנדרשת נגזר מהסתברות אי אספקה:
ארצות הברית- אירוע אחד של אי אספקה ב 10 שנים
בריטניה- 3 שעות בשנה
אירלנד- 8 שעות בשנה
מקובלות שתי שיטת מרכזיות לרכישת זמינות:
האחת- לשימוש במקרים חריגים בלבד כאשר המערכת נמצאת במצב מחסור או קרוב אליו. מצב זה נעשה בשבדיה, פינלנד ובמספר מדינות קטן נוסף. הזמינות הנרכשת מוגדרת strategic reserve והיא נרכשת לטווח זמן קצר. תשלומי הזמינות ליחידה הם מקור המימון היחיד של הזמינות הזו ואסור לה להשתתף בשוק האנרגיה.
השנייה- לשימוש בהתאם לצורך שוטף כאשר היחידה המקבלת את התמורה)חדשה או ישנה (ממשיכה להשתתף בשוק האנרגיה.
-מנהל המערכת מקיים מכרז לרכישת זמינות מיחידות ייצור חדשות, יחידות ייצור קיימות ומספקים/צרכנים שיכולים להקטין צריכה בזמן אמת לפי דרישת מנהל המערכת וזאת לפי היקפי זמינות נדרשים, זמני תגובה לאספקת השירות וסוג) חדש-קיים(.
– המכרז נעשה בדומה לשוק האנרגיה day ahead כאשר ה- clearing priceעבור זמינות משולם לכל המשתתפים במכרז לפרקי זמן שהוגדרו.
-ישנם מקרים בהם מתאפשר למספק לספק לעצמו את שירותי הזמינות על ידי הקטנת צריכה בזמני התגובה הנדרשים על ידי מנהל המערכת או לבצע הסכמים עם יצרנים אחרים לאספקת הרזרבה הנדרשת.
-בחלק מהשווקים מנהל המערכת רוכש את השירות ובחלק מהם המספק רוכש את השירות אומספק לעצמו.
-אספקת הזמינות באמצעות מנגנון התשלום הייעודי משפיע על שוק האנרגיה והשירותים הנלווים מאחר והספק זה יכול להשתתף גם בשוק האנרגיה ובשוק השירותים הנלווים. מימונו שלא באמצעות שוק האנרגיה מקטין את מחירי האנרגיה ומחירי השירותים הנלווים בשוק.
-שווקים בהם משולמים תשלומי זמינות ליצרנים הינם שווקים שהנחת המוצא בהם היא ששוק האנרגיה בלבד אינו יכול להחזיר לכל היצרנים אתמלוא העלויות הקבועות שלהם וכמו כן בהעדר תשלומי זמינות רמת
המחיר החצי של מחיר האנרגיה בשוק ה- spotמאוד גבוהה ועל כן תשלומי זמינות מרסנים תנודתיות זו.
-בשווקי זמינות מקובל כי האחריות להיקף הזמינות הנדרשת היא באחריות המספק. המספק נדרש להתקשר עם הספק ייצור גדול יותר מצריכת צרכניו בכל נקודת זמן. חריגה מכך גורמת לתשלום קנסות ועודף זמינות יתבטא בעלות גבוהה יותר למספק. העברת האחריות למספק יש עמה יתרון כי יש בה יעילות מול מתכנן מרכזי (מנהל מערכת או רגולטור) שיעדיף תמיד עודף רזרבה כדי להימנע ממחסור רכישת זמינות נעשית בנפרד מרכישת שירותים נלווים.
-מי יכול להשתתף? כמעט כל מי שיכול להתחייב להעמיד זמינות בעת בקשת מנהל המערכת ולהקטין הסתברות לאי אספקה.
-אספקת הזמינות יכולה להיעשות לכל השעות, לשעות שיא ביקוש, או בהתראה של 4 שעות כמו בבריטניה
-קנסות בגין אי עמידה ביכול אספקת הזמינות: יש מדינות שבהן הקנס הוא על אי עמידה בעת הצורך, באחרות על אי עמידה ביום מראש.
-הקצאה בין מספקים נעשית בין אם לפי צריכתם היחסית או לפי צריכתם היחסית בשיא ביקוש.
| המדינה |
תקופת התקשרות ליצרן קיים |
תקופת התקשרות ליצרן חדש |
| ארצות הברית PJM |
1 שנה |
עד 3 שנים |
| ISO- NEW ENGLAND |
1 שנה |
עד 7 שנים כולל repowering |
| NYSO- USA |
6 חודשים עונתי עם עדכון חודשי |
6 חודשים עונתי עם עדכון שנתי |
| USA – MISO |
1 שנה |
1 שנה |
| בריטניה |
1 שנה |
עד 3 שנים לחידוש מתקן ועד 15
שנה למתקן חדש |
| אירלנד |
1 שנה |
עד 10 שנים |
-כאשר המספקים אינם מתחייבים לכמות הזמינות הנדרשת אזי האחריות להבטחת הזמינות הנדרשת עוברת למנהל המערכת. מנהל המערכת ישלם בד”כ לא יותר מעלות נורמטיבית של פיקר עבור הזמינות. אותם
מספקים שלא רכשו את הזמינות בעצמם ירכשו אותה ממנהל המערכת.
-רכישות זמינות נעשות בד”כ לפרקי זמן של 3-5 שנים מראש.
– מודל לדוגמא PJM – מספקים מתחייבים לזמינות בהיקף העסקאות שלהם. מנהל המערכת מתחייב להשלים את יתרת ההספק החסר במסגרת התקשרות מכרזית להעמדת זמינות. ישנה התקשרות להעמדת זמינות לשנה ויש התקשרות לרכישת זמינות לתקופות של עד חמש שנים ובכלל זה מיחידות ייצור חדשות. המכרזים על בסיס גיאוגרפי בגלל אילוצי רשת.
-מבחינת היצרנים- מדרבן אותם להתקשר בעסקאות פרטיות עם מספקים לכמה שיותר זמינות אחרת יצטרכו להעמיד את יתרת ההספק לטובת מנהל המערכת בתהליך תחרותי
-מבחינת המספקים- נוצר להם גידור מחיר לזמינות שגובהו המירבי הוא המחיר במכרז של מנהל המערכת לרכישת זמינות חדשה. מספקים יעדיפו התקשרויות לזמינות לטווח ארוך כדי להימנע מתנודתיות מחיר במקרה של מסחר בזמינות (רזרבות נמוכות).
