ליעילות התחנה אין כל קשר למספר הקילוואט שהיא יכולה לייצר בשנה, אלא לכמות הגז/פחם הנדרשת לייצור כל קילוואט של חשמל.

תחנת כוח בעלת הספק של 1 מגהוואט תוכל לייצר 8,760 מגהוואט-שעה בשנה בין אם היעילות שלה היא 100% או 50%. ההבדל הוא שתחנה עם יעילות של 50% זקוקה לכמות כפולה של גז על מנת לייצר את אותה כמות חשמל.

1 מיליון BTU שווה ערך ל-293 קילוואט-שעה בתנאים של 100% יעילות.

גז נמכר ע”י המפיקים לפי הערך הקלורי העליון (HHV) בעוד תחנות כוח מחשבות אותו לפי הערך הקלורי התחתון (LHV). ההבדל ביניהם הוא כ-10% (טווח של 9%-11% בהתאם לאם החישוב נעשה מ-HHV  ל-LHV  או להפך).

לכן, יש להפחית 10% מ-293 קילוואט-שעה והתוצאה היא 265 קילוואט-שעה של חשמל.

אם יעילות התחנה היא 50%, היא זקוקה לכמות כפולה של גז כדי לייצר את אותה כמות של קילוואט-שעה, כלומר כל 1 מיליון BTU של גז מייצר רק 132.5 קילוואט-שעה של חשמל.

מכאן שלתחנת כוח בעלת הספק של 1 מגהוואט שיכולה באופן עקרוני לפעול 100% מן הזמן יהיה כושר ייצור של 8,760 מגהוואט-שעה בשנה, או 8,760,000 קילוואט-שעה. אם יעילות התחנה היא 50%, היא עדיין תוכל לייצר 8,760,000 קילוואט-שעה אך לצורך חישוב כמות הגז הנדרשת להפעלת התחנה יש לחלק את ה-8,760,000 ב-132.5 = 66,113 מיליון BTU בשעה. אם יחידת קיטור של 9,000 מגהוואט היא בעלת יעילות של 53% ויחס המרה LHV/HHV  של 9%, התוצאה תסתכם  ב-0.1413 מגהוואט-שעה/מיליון BTU ולהפעלתה יידרשו 63,688 מיליון BTU של גז בשעה.

לצורך הגנה על אסדות הגז ויכללו מגוון רב של מערכות יירוט, לוחמה אלקטרונית, שליטה ובקרה, תוכנה, תקשורת, ניווט

12.08.2017