22.04.2017
15.04.2017

לדוגמה, הבחירה בסוג ההשקעות העתידיות בייצור חשמל חדש (או ברכישת גט”ן) תתבסס על העלות השולית לטווח הארוך (LRMC), לצד הדרישות המוכתבות על ידי מדיניות הממשלה, כגון ביטחון האספקה או תמיכה בהתחייבות לדה-קרבוניזציה. שיקולי LRMC יכללו את העלויות הכוללות הן של הספק הייצור, והן של ההשקעות והפעילויות הכרוכות באספקת דלקים, כל עוד אין התחייבות מוקדמת לשלמם לפי הסדרים אחרים.

גט”ן, למשל, יתומחר במסגרת שיקולי SRMC  על בסיס סך העלויות של המטענים שנשלחו למתקן FSRU, ותוך התחשבות בהפסדים ובהיטלים משתנים בגין הגיזוז ואספקת הגז לתחנות החשמל באמצעות צנרת הגז הקיימת. אי לכך, יתעלם החישוב מעלויות החכירה החוזיות השנתיות של ה-FSRU כעלות שקועה, עלויות ההשקעות שכבר בוצעו בנמל עבור פרוייקט הגיזוז, והתשלומים עבור התחייבויות לקיבולת לטווח ארוך שבוצעו עבור השימוש בצנרת.

לעומת זאת, במקרה של רכש גט”ן לטווח ארוך מעבר לתקופת החוזה הראשונית של ה-FSRU, על ההחלטה אם לחדש את חכירת המתקן מעבר לתאריך האופציה לסיומו או אם לחכור מתקן אחר להביא בחשבון את השימוש העתידי בגט”ן, ואת הצורך בכיסוי כלל העלויות הכרוכות בהארכת החוזה או חתימה על חוזה חדש בהשוואה לשימוש בדלקים חלופיים, לרבות משאבי גז פוטנציאליים אחרים. כמו כן, יש להכיר בכך שהחתימה על חוזה מחייבת לעמוד בתנאי ה-ToP.

יושב בוושינגוטן