היחס בין הכמות שהוזרמה במהלך השנה לבין ההזרמה השנתית המקסימלית שניתן לקבל באמצאות המתקן של הצרכן שזוהי מכפלת 8760 שעות בקיבולת המתקן המקסימלית של הצרכן.
תודה לדרור הר-גיל
אינטרפולציית Kriging היא טכניקה גיאוסטטיסטית המרכזית בה ערכים חזויים מתקבלים מקומבינציה משוקללת של ערכים נמדדים. סט המשקולות מאוכלס מתוך כימות האוטוקורלציה המרחבית כפי שמתקבלת מערכי הוריוגרמה התיאורטית. ההנחה בבסיס טכניקת הKriging- היא כי ישנן מספיק תצפיות לחישוב וריוגרמה, לכל הפחות 10, וכי קיים תהליך סטוכסטי קבוע במרחב (Matheron, 1963).
אינטרפולציית Kriging מאפשרת אומדן להערכת דיוק הערכים הנחזים בשיטת התיקוף הצולב – Cross validation, זוהי שיטה בה מעריכים את תרומתה של כל נקודה בסט הנתונים על ידי חיסורה מסט הנתונים והערכת הערך במקום בו הייתה נמצאת על פי שאר הנקודות. לבסוף נערכת השוואה בין כל הערכים החזויים לנצפים. השיטה מאפשרת איתור חריגים המצריכים הסרתם או התאמת המודל לשונות מחדש. השיטה מספקת את מדד ה-RMS (שורש השגיאה הממוצעת) שהוא מקדם שגיאה אמין המשמש להשוואת תוצרים של משתנים שונים ושל שיטות אינטרפולציה שונות. Kriging גם מאפשרת הפקת מפת השגיאות החזויות וכך ניתן לקבל הערכה על חוסר הודאות בכל נקודה. יתרונה בכך שהיא מספקת הערכה מדויקת על גודל השגיאות ומיקומן וכן מאפשרת ניתוח כמותי של השפעת הכיווניות במונחי גודל שגיאה על פי תוצאות ה- Cross validation. במקרה זה מותאמות למודל שתי עקומות וריוגרמה, לציר הראשי ולמשני המאונך לו (Webster and Oliver, 2001). התחשבות במגמת הכיווניות תעשה כאשר ברור שמשתנה מקובע יותר בכיוון מסוים מאשר בכיוון המאונך לו. אולם, גם אם קיימת מגמה מתונה אין הדבר בהכרח מוריד מיישומיות האינטרפולציה או פוגם בדיוקה (Holdaway, 1996).
