כמויות שטרם התגלו הן הכמויות במאגר לאחר שקלול סיכויי ההצלחה של החיפושים.
ה- Platts Japan Korea Marker הינו הערכת מחיר הייחוס של גט”ן עבור מטעני ספוט הנמסרים בנמלי היעד ביפן ודרום קוריאה. כיוון ששתי מדינות אלו הן יבואניות הגט”ן הגדולות בעולם,מהווה ה- Platts JKM אומדן מרכזי לערך המוצר/מחיר השוק מנקודת האספקה לשוק היעד.
דפוסי המסחר המקובלים בשוק הגט”ן עוברים מהפך: אם בעבר מטענים החליפו בעלים באמצעות עסקאות דו-צדדיות עמומות, הרי שכיום מתאפיין השוק במכרזי רכש ומכר גלויים עבור מטענים בודדים או מרובים, מסחר באמצעות ברוקרים, מכירות לאורך שרשראות ארוכות יותר, ופוזיציות ספקולטיביות מצד שחקנים חדשים, שמגדילים את הנזילות בשוק הספוט.
benchmark (יפן/קוריאה) מתייחס למטען טיפוסי הנסחר בצפון-מזרח אסיה. בנוגע למטענים המוצעים במכרז באזור שהוא מחוץ לטווח הרגיל, Platts מחבר את הערך של מטענים שאינם טיפוסיים על ידי התאמת הערך כך שישקף את הסטייה שלהם מהסטנדרט. לדוגמה, אם ההצעה היא עבור המסירה בלבד לטיינג’ין בסין, במקום לכל צפון-מזרח אסיה, אז ההצעה מעוגלת כלפי מטה מפני שמדובר במטען פחות גמיש, או אם המטען מיועד למסירה בנקודת מסירה שאינה סטנדרטית, ההצעה תהיה לפי ההפרש בדמי ההובלה.
כאשר Platts מסביר שההצעה הותאמה לדולר/מיליון BTU במקרה של מפרט עשיר יותר או מטען גדול יותר, המשמעות היא שאם ההצעה היא עבור מטען עם מפרט גז גבוה יותר ביחס לסטנדרט שלהם וגודל המטען הוא גדול מהסטנדרט, הם נוהגים לעגל את מחיר ההצעה כלפי מטה כדי לשקף את הקושי הקיים בעמידה בדרישות הללו.
בשל תכונות היסוד של תעשיית הגז, השוק המשני עבור נפט מפותח יותר מזה של הגז, אשר עדיין נשען בעיקרו על חוזים לטווח ארוך. השוק המשני הוא במהותו שוק המסחר בנפט. אותו מטען נפט עשוי לעבור מיד ליד פעמים רבות לפני שהוא מועמס על מיכלית או נמסר ללקוח. שוק זה מהווה גם בסיס לשוק נגזרי הנפט ומאפשר למפיקים, ספקים וסוחרים לגדר את הפוזיציות שלהם או לנהל פוזיציות לונג ושורט בהתאם לתחזיות שלהם לגבי מגמות מחירי הנפט בעתיד. העובדה שקיים שוק משני נרחב יותר עבור נפט מאשר עבור גז משקפת את אחד ההבדלים העיקריים בין שני המוצרים. את הנפט ניתן לשנע כמעט לכל מקום בעולם שבו מיכלית יכולה לפרוק, בעוד שהגז מתאפיין בשרשראות אספקה קבועות התלויות בחיבורי הצנרת או בשרשראות הגט”ן. בשל כך, ממוקמים על פי רוב שווקי הגז המשניים בנקודות סחר שכוללות מספר רב של צנרות אספקה, דוגמת ההנרי האב בארה”ב או זיברוז’ בבלגיה.
סובסידיות אנרגיה כרוכות בעלויות כספיות גבוהות על חשבון השקעות חיוניות בבריאות, חינוך ותשתיות, ובנוסף הן מובילות לצריכה בזבזנית. בין יצואניות הנפט ניתן למצוא חלק מן הכלכלות העתירות ביותר באנרגיה אך מן הבלתי יעילות ביותר מבחינת השימוש בה. סובסידיות האנרגיה מוטות ביסודן כלפי תעשיות עתירות אנרגיה ויתרה מכך, הן גם בלתי שוויוניות משום שהן מועילות בעיקר לעשירים. באזורים מסוימים, סבסוד דלקים אף מעודד הברחות בין גבולות ומחמיר את רמת הזיהום.
מדינות שהעניקו סובסידיות לאנרגיה מתקשות להפחיתן ורבות מהן נאבקות עם האתגרים הפוליטיים וחוסר היציבות שנגרמו מן הניסיונות להעביר רפורמות בתחוםזה, בשל התנגדות האזרחים למה שהם רואים כזכותם.
בנוסף, סובסידיות הן כר פורה לשחיתות, מהוות תמריץ שלילי לשימוש יעיל באנרגיה ומקשות על מקורות חדשים להתחרות.
