התהליך כולל הזרקת גז אל תוך קרקעית כלי העיבוד, כשהבועות עולות הן מרימות עמן טיפות נפט ומוצקים אל פני השטח ושם אפשר לסלקן באמצעים מכניים. ציפה יכולה להיות ציפת גס מומסת (Dissolved gas flotation – DGF) או ציפת גז מזורזת (Induced gas flotation – IGF). ב-DGF, הגז מרווה את הנוזל ומשתחרר כבועות קטנות על-ידי יצירת וואקום או הורדת לחץ. ב-IGF, הבועות נוצרות באופן מכני בקרקעית הכלי. DGF בדרך-כלל מספקת הפרדה טובה יותר אך זה הוא כלי גדול יותר שמחייב תשומת הלב רבה יותר של המפעיל ותחזוקה בהשוואה ליחידות IGF. יחידות IGF הן בדרך-כלל עדיפות לשימוש בתעשיית הנפט והגז. תכולת OIW יכול לרדת לרמה של 15 מיליגרם לליטר אבל היחידות הן רגישת לשינויים בזרימה ואינן מסוגלות להתמודד עם פרצי נפט.
מערכות ציפה יכולות לסלק גם מתכות כבדות מהמים הנוצרים באמצעות טיהור המים והפחתה של מוצקים.
