Month: May 2010

בשנות ה-50 של המאה ה-20 עלתה השערה כי כמה מרבצי אורניום בעולם פעלו בעבר הרחוק כגרסה טבעית לכורים גרעיניים מלאכותיים שהלכו ונעשו נפוצים באותה התקופה. פול קארודה, כימאי מאוניברסיטת ארנסקו, חישב את התנאים הדרושים להתחלה טבעית של תגובת ביקוע מתמשכת בסלע המכיל ריכוז גבוה של אורניום. בתהליך זה נויטרון תועה גורם לגרעין אחד של אורניום 235 להתבקע, תהליך שבו נפלטים עוד נויטרונים, הגורמים לאטומים נוספים להתבקע תוך התפתחותה של תגובת שרשרת גרעינית. התנאי הראשון של קארודה היה שמרבץ אורניום יהיה גדול מאורך המהלך האופייני של נויטרונים מחוללי הביקוע – כ-70 ס”מ. תנאי זה מבטיח שהנויטרונים הנפלטים מגרעין מתבקע אחד ייבלעו על ידי גרעין אחר לפני שיימלטו החוצה מעורק האורניום. דרישה מוקדמת שניה היא שאורניום 235 יהיה נוכח בריכוז גבוה דיו. כיום אפילו מרבץ האורניום הגדול והמרוכז ביותר אינו יכול להפוך לכור גרעיני, מפני שריכוז האורניום 235, הקטן מאחוז אחד, אינו גבוה דיו. אבל מכיוון שאורניום 235 דועך דעיכה רדיואקטיבית בקצב גבוה פי 8 בערך מקצב דעיכתו של אורניום 238, אחוז הגרעינים הבקיעים במרבץ בעבר הרחוק היה גבוה הרבה יותר. כך לדוגמה, לפני כשני מיליארד שנים, 3% מכלל אטומי האורניום בעולם היו אטומי אורניום 235, ריכוז דומה לרמה המקובלת כיום באורניום מועשר באופן מלאכותי המשמש כדלק ברוב תחנות הכוח הגרעיניות. הרכיב השלישי החשוב הוא מעכב נויטרונים, חומר שיכול להאט את הנויטרונים הנפלטים בעת ביקועו של גרעין אורניום, כך שיתאימו יותר לביקועם של גרעיני אורניום אחרים. לבסוף, המרבץ צריך להיות נקי מכמויות משמעותיות של היסודות בור, ליתיום וחומרים נוספים הנקראים רעלים, הבולעים את הנויטרונים וגורמים לבלימה מהירה של תהליכי השרשרת. התנאים ששררו בפועל לפני כשני מיליארד שנים בכורי ביקוע טבעיים שהתגלו רק בגבון שבאפריקה, במכרות אוקלו ואוקלובנדו הסמוכים זה לזה ובאתר הנקרא בשם בנגומבה במרחק של כ-35 ק”מ מהם, ענו במידה רבה על הדרישות הללו.

עמנואל אנרגיה היא חברה פרטית המוחזקת על ידי הכשרת היישוב של נימרודי בעקיפין (80%) ו-IDB DT חברה בבעלות משותפת ובחלקים שווים של מר יצחק סולטן ושל אי די בי חברה לפתוח בע”מ שהינם בעלי השליטה ( 95% ) בחברת נויה חיפושי נפט וגז בע”מ, בעלת השליטה
75% ) בשותף הכללי בשותפות מודיעין

כגון פלטפורמה ימית על מנת לווסת את לחצי הגז הגבוהים

לפי הערכות אגף התקציבים במשרד האוצר הערך הכולל של המסים הנגבים בישראל מפעילות בתחום הנפט והגז הטבעי (לרבות מסי הכנסה על יחידים, מסי חברות, מע”מ ותמלוגים) עומד על כ-40%. מתוך הנתונים עולה כי שיעור המס הכולל (נכון לשנת 2010) נאמד בכ-40%,. מהנתונים שנאספו עולה כי חלקן של ממשלות במדינות אחרות הוא לרוב גבוה יותר מ-40%. עוד עולה כי החלק המזערי המגיע לממשלה מהפקת נפט וגז טבעי עומד על כ-40% בבריטניה, ושיעור החלק המרבי מגיע לכ-94% בקטאר. בנורבגיה חלקה של הממשלה בהכנסות מגיע לכ-85%

מונו אתילן גליקול (MEG) מונע הצטברות הידרט בצינורות סגורים ונעשה בו שימוש נרחב בקוים לאיסוף גז מקידוחי הפקה.

החוק מבדלי בין שני סוגים של מתקני גז במיוחד בהקשר לכניסה למקרקעין ורכישת זכויות: (1) תחנת גז – מיתקן גז אשר חלקו או כולו נמצא מעל פני האדמה ואינו רק צנרת ומגוף או מונה; (2) מתקן גז – מיתקן גז תת קרקעי.