21.02.2010

תורכיה מקבלת גז מ-6 מקורות (שני צינורות מרוסיה, צינורות מאיראן, אזרבייג’ן ועיראק, LNG מניגריה ואלג’יריה), אולם היא חותרת לקבל גז גם מטורקמניסטן וגם להקים תחנות כוח גרעיניות בעשור הבא.

שמנים בסיסים חיפה (שב”ח) ממוקמת בחצר בית הזיקוק בחיפה ומייצרת כ-75 אלף טון שמנים בשנה. החברה הוקמה בשנות השישים כשותפות בין בז”ן וחברות הדלק, שעסקה בייצור שמני מנוע ושעווה (WAX). הבעלות בחברה נחלקה אז בין בז”ן (50%), פז (24.5%), סונול (14%) ודלק ישראל (11.5%). בינואר 2010 חברת בתי זיקוק חיפה (בז”ן), הנמצאת בשליטת החברה לישראל, רכשה מפז 24.5% ממניות חברת שמנים בסיסיים חיפה (שב”ח) תמורת 59 מיליון שקל, כלומר לפי שווי חברה של 240 מיליון שקל (63 מיליון דולר). הרכישה הגדילה את אחזקותיה של בז”ן בחברה ל-74.5%. שמנים בסיסיים חיפה בע”מ היא חברה מובילה בייצור שמנים ושעוות עבור מגוון רחב של תעשיות בארץ ובחו”ל.

ביולי 2009 נחתם הסכם בין-ממשלתי בין המדינות אלג’יריה, ניגריה וניז’ר לפיתוח צינור גז באורך 4128 ק”מ שישמש לשילוח גז טבעי מדלתת ניז’ר למסופי היצוא של אלג’יריה דרך ניז’ר. עלות הפרויקט מוערכת ב-12 מיליארד דולר והוא צפוי לספק לאירופה עד 30 מיליארד מ”ק לשנה. אירופה רואה בקו צינור, שיחבר בינה לבין עתודות הגז הניגריות בהיקף 5 טריליון מ”ק, אמצעי לצמצום התלות בגז רוסי ואלג’יראי (למרות שסונטראך האלג’ראית וככל הנראה גם גזפרום הרוסית ישתתפו בפרויקט). על אף הממצאים שמצדיקים את הפרויקט גם כלכלית וגם טכנית במחקר שנערך ב-2006 על ידי Penspen and IPA Energy Consulting, הנחת הצינור כרוכה בלא מעט חסרונות. ראשית, ה-TSGP יהיה צינור הגז הארוך בעולם שנתח משמעותי מן העבודות להנחתו יתבצע באחת הסביבות הקשות ביותר – מדבר סהרה, דבר המעלה את עלויות הפרויקט באופן ניכר. שנית, סביר להניח כי הדרך הזולה והיעילה יותר ליצוא עתודות הגז הניגריות היא פיתוח תעשיית הגז הנוזלי. שלישית, ה-TSGP הוא פרויקט ספקולטיבי ביותר ולא יהיה קל לאתר משקיעים פרטיים שמוכנים להתחייב למיזם מסוכן כזה. החסם המשמעותי ביותר שעומד בדרך למימוש הפרויקט הוא הנושא הביטחוני במדינות שתוואי הצינור מתוכנן לעבור בהן. ניגריה, ניז’ר ואלג’יריה מתאפיינות ברגישות ביטחונית בין הגבוהות בעולם בגלל כנופיות גרילה ותנועות טרור שפועלות בשטחן. למרות העלויות הגבוהות והסיכונים בפרויקט TSGP, ממשלות שלושת המדינות מחויבות למימושו ועד כה לא הטילו בו ספקות

ניתן להבחין בין מספר סוגי רכבים: רכב סטנדרטי עם מנוע בעירה פנימית, רכב כלאיים (היברידי למחצה), רכב היברידי (מלא), רכב עם מנוע היברידי נטען, רכב חשמלי עם מצבר וכלי רכב בטכנולוגיית תא דלק מימני שנמצאים כיום בשלבי פיתוח. תעשיית הרכב שואפת לייצר מכוניות מימניות עם אפס פליטות ועם מנגנון טעינה עצמית ללא צורך בהחלפת מצברים.

עם התגברות הגלובליזציה במשקי הגז הטבעי ובייחוד בענף הגט”ן, נפתחה בתעשיית גז הנוזלי נישה חדשה לספקי שירותים המציעים פתרונות, כגון גישה לנזילות ולשווקים, ניהול סיכונים ותיווך בתחום אשראי וסיכונים. חברות שעוסקות בתחום ניהול סיכונים, כגון Barclays Capital LNG services, מבקשות ליישם את מומחיותן בשווקי אנרגיה סיטונאיים נזילים. חברת Barclays Capital LNG Services תספק למשל לחברת Excelerate מנגנוני גידור על בסיס מחיר קבוע מראש, על מנת ליצור דרך אופטימלית לתמחור גז טבעי.

שיטה שמאפשרת לבצע ריתוך בצינורות פעילים, למשל בצינורות גז טבעי שהגז כבר זורם בהם. בדרך זו ניתן להוסיף מקטעים לצינור ולהתקין שרוולי תיקון מבלי לנתק את הזרם. לצד היתרונות הכלכליים הגלומים בשיטה, יש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים במהלך הריתוך ואחריו ולהבטיח שהזרם ינותק לפרק זמן שלא יעלה על מספר שעות.

מצב שבו היצע גט”ן עולה מחד והביקוש יורד מאידך או כאשר מתנהלת תחרות צמודה בין ספקי גט”ן שוליים לחברות שמפיקות גז בלתי קונבנציונלי בארה”ב עם כל ההוצאות הכרוכות בכל שרשרת האספקה. כיום )תחילת 2010) מוקדם מדי להעריך את שיעור הגידול במלאי משאבי הגז החדשים הללו. ייתכן מאוד כי אם לא תקוצץ תפוקת הגז הנוזלי, במהלך חמשת השנים הקרובות היקף ההיצע המדוכא יעלה במידה ניכרת.

19.02.2010

מתוכנית האב שהציג שר התשתיות עוזי לנדאו, עולה כי שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ל-2020 צומצם ב-30%. זאת, מאחר שהתוכנית קבעה יעד להפעלת מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בהספק של 2760 מגה-ואט במקום 4000 מגה-ואט. עם זאת, במשרד התשתיות ציינו כי יעד שיעור האנרגיות המתחדשות של 10% שאישרה הממשלה יישמר, היות והתוכנית מתבססת על ההנחה כי המשק הישראלי יצמצם את הביקושים לחשמל בשיעור של 20%- כתוצאה מתוכנית ההתייעלות האנרגטית הלאומית. ואולם בפועל, צומצמו סך ההתקנות של מערכות סולאריות עד 2020 בכ-40% והסתכמו ב-1750 מגה-ואט, לעומת 3000 מגה-ואט בתוכנית הקודמת. תמהיל האנרגיות המתחדשות יורכב ב-2020 מתחנות כוח סולאריות גדולות (מעל 5 מגה-ואט) בהיקף של 1200 מגה-ואט (כ-35% מסך הייצור באנרגיות מתחדשות) – הן בטכנולוגיה תרמו-סולארית והן בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. תחנות P.V בינוניות (50 קילו-ואט עד 5 מגה-ואט) יוגבלו למכסה של 350 מגה-ואט בלבד. זאת, כאשר מכסה של 300 מגה-ואט כבר מיושמת היום, ו-50 מגה-ואט נוספים יוקצו רק במכרזי מינהל על קרקע תעשייתית בפריפריה. היקף הייצור במתקני P.V קטנים (עד 50 קילו-ואט) אינו מוגבל בפריפריה, ואולם לפי תוכנית האב מוערך בפוטנציאל של 200 מגה-ואט בלבד – מהם 130 מגה-ואט כבר שוריינו עד כה במכסות. בנוגע למתקני ייצור חשמל בביומסה ואנרגיית הרוח, משרד התשתיות מעריך את פוטנציאל ההתקנות שלהם ב-800 מגה-ואט (רוח) וב-210 מגה-ואט (ביומסה). בנוסף, הקצה המשרד 50 מגה-ואט נוספים עבור מתקנים ניסיוניים בטכנולוגיה מקורית מקומית. לפי חישוב המשרד, סך העלויות העודפות בגין שילוב האנרגיות המתחדשות עד 2020 בערכים עכשיווים (היוון ל-2010) נאמד ב-2.06 מיליארד דולר.

ב-17 ביולי אושר מדיניות הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות הקובעת מכסות נוספות לסבסוד חשמל פרטי שייוצר באנרגיה סולארית. לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה מוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2015. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט ויחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות.

השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. תכלול גם ההצעה הקצאה של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. ייצור חשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט והמכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

היעד הוא ייצור 10% המחשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים בשנת 2020 ו-5% עד 2014

17.02.2010