06.01.2010

באופן כללי, המונח עתודות מתייחס לכמות הפחמימנים שניתן להפיק הן מבחינה טכנית והן מבחינה מסחרית ממאגר נפט או גז (בניגוד לכלל תכולת המאגר – – oil or gas in place שיתכן כי את רובו לא ניתן להפיק באמצעות הטכנולוגיה הקיימת ובתנאי השוק הקיימים). לפי אגודת מהנדסי הנפט (Society of Petroleum Engineers), עתודות מוגדרות כ”אותן כמויות הנפט שניתן להפיק מסחרית באמצעות יישומם של מיזמי פיתוח של מרבצים ידועים תחת תנאים מוגדרים.” ישנם 3 סוגים עיקריים של עתודות: עתודות מוכחות, עתודות צפויות ועתודות אפשריות.

יש להבדיל בין המונח עתודות והמונח משאבים, המתייחס לנפט וגז שעשויים להימצא בתנאים גיאולוגיים מתאימים גם אם אין מידע ספציפי התומך באומדן. ישנן 2 קטגוריות של משאבים: מותנים ומנובאים (פרוספקטיביים).

משאבים מותנים הם הכמויות המשוערות של נפט, נכון למועד מסוים, שיש להן פוטנציאל להפקה מסחרית ממרבצים ידועים, אך בשל אילוצים שונים המיזמים אינם בשלים דיים עבור פיתוח מסחרי.

שוק הספוט היומי לגז טבעי מתאפיין בפעילות גבוהה ולעיתים המסחר בו מתנהל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. אף על פי כן, היקף המסחר הגדול ביותר נצפה בשבוע אחרון של כל חודש. שבוע זה מכונה bid week – פרק זמן שבמהלכו נמכרת ונרכשת אספקת גז טבעי לחודש הקרוב. מאזן ביקוש-היצע של הגז הטבעי לא צפוי להשתנות: המוכרים מודעים להיצע הגז שיהיה ברשותם בחודש הקרוב והצרכנים מודעים להיקף הצריכה שלהם באותו החודש. מקובל לתמחר חוזה פיסי על פי המחיר הממוצע שנקבע בשבוע מכרזים.

“שיטה לבדיקת תקינות ריתוכים בקו צינור. זוהי שיטה מתקדמת יותר בהשוואה לבדיקות לא הורסות רגילות ורדיוגרפיה. בין יתרונותיה הבולטים: 1) שיטה מדויקת ביותר לבקרת פגמים שטחיים, כולל סדקים. 2) תרגום מהיר של נתונים. 3) שמירת נתונים במערכת ממוחשבת. 4) אין צורך בחומרים מתכלים.
בשיטת AUT נעשה שימוש בקליברטורים המאפשרים לזהות ולמדוד פגמים בהתאם לתקני הפרויקט. קליברטור נבחר בהתאם לקוטר הצינור, עוביו ותצורת הפאזה.
“

05.01.2010

רשות הגז הטבעי ערכה במחצית הראשונה של שנת 2004 סקר לאיתור צרכני גז טבעי בהווה ובעתיד.

במסגרת הסקר נדגמו 2000 מפעלים ולקוחות פוטנציאליים ברדיוס 30 ק”מ ממערכת ההולכה לפי תמ”א 37. על-פי ההערכה של משרד התשתיות, היקף הביקוש לגז טבעי בשנת 2014, הן של חברת החשמל והן של חברות תעשייה וחברות ייצור חשמל פרטיות, צפוי להגיש לטווח שבין 10.5-12.5. בכנס שנערך בדצמבר 2009, שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו הצהיר כי לאור התגליות החדשות, תחזית הצריכה לשנת 2030 עלתה מ-10 מיליארד מ”ק ל-15 מיליארד מ”ק.

בכלל פיננסים מעריכים כי עד לשנת 2013 יזנק כושר הייצור של חברת החשמל, המופעל בגז טבעי ומחובר לתשתית הגז מכ-3,600 מגה-ואט בסוף 2009 לכ-7,600 מגה-ואט בתחילת 2013. בכלל פיננסים מודעים לדיון סביב חלופה להקמת יחידה נוספת של תחנת כח פחמית, העשויה לתת מענה לגידול בביקוש לחשמל. עם זאת הם סבורים כי יחידה זו לא תהיה זמינה לפני 2015 ולכן לא תשפיע על הביקוש לגז טבעי במחצית הראשונה של העשור. ניתוח הפוטנציאל של כלל פיננסים מצביע על תחזית ביקושים של 12-14BCM ב- 2014. לאור ניתוח הביקושים הצפויים מעריכים בכלל פיננסים כי קצב הפקת הגז מקידוח תמר יעמוד על 8 BCM ב-2015.

באוקטובר 2010, נירה שמיר הכלכלנית הראשית של דיסקונט מציינת כי בהתבסס על תחזית הביקוש ניתן להעריך כי סך צורכי המשק הישראלי לגז הטבעי ב-20 השנים הקרובות יעמדו על כ-230 מיליארד מטר מעוקב, לעומת פוטנציאל עתודות בנפח של כ-700 ממ”מ. בפרספקטיבה עולמית העתודות האמורות מהוות רק 0.4% מעתודות הגז בעולם , כך שישראל לא צפויה להיות שחקן משמעותי בעולם.

דצמבר 2010: מנתוני רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות עולה כי בשנת 2010 צרך המשק הישראלי כ- 5.2 BCM גידול של כ- 23%. ההערכות הן כי בעשור הקרוב יוכפל הגידול. למעלה מ- 60% מכמות הגז הטבעי סופקה על ידי קבוצת ים תטיס, חברת EMG המצרית סיפקה את הכמות הנותרת. כ- 90% מהגז הטבעי צורכת חברת החשמל. את יתר הכמות צורכים בית הזיקוק באשדוד, תחנת הכוח של מתקן ההתפלה באשקלון, מפעלי ים המלח, מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע”מ וחברת נשר ברמלה. בשנת 2011 יימשך פיתוח התשתיות להרחבת השימוש בגז טבעי בישראל וכך צפויה מגמת הגידול בצריכת גז טבעי להגיע לכ- 6 BCM, הצריכה תגדל בעיקר בשל חיבור צרכנים חדשים בצפון: תחנת כוח חיפה, תחנת כוח אלון תבור ובז”ן.

התעריף ליצרני חשמל סולארי קטנים במגזר העסקי בהיקף של 15 עד 50 קילו-ואט יעמוד על 1.97 שקלים לקוט”ש.

בדצמבר 2009 רשות החשמל אישרה את ההסדרה למתקנים סולאריים בינוניים בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית בהיקף של 50 קילו-ואט עד 10 מגה-ואט בתעריף של 1.49 שקלים לקוט”ש. המכסה להקמת מערכות בינוניות היא 300 מגה-ואט שתמומש בהדרגה עד 2014. אם תהיה דרישה למכסה נוספת בשנה כלשהי מעבר לזו המאושרת היא תיכנס בתעריף מופחת. התעריף גם יופחת החל ב-2012 ב-5% בכל שנה. היקף השקעה בשדה סולארי בהספק של 5 MW הוא כ-100-120 מיליון שקל. רשות החשמל תדרוש הוכחת הון עצמי של 20%, זיקה לקרקע בהיקף של 8 דונמים לפחות לכל MW מותקן, ניסיון בתחום והעמדת ערבות בנקאית של עד 5%. כדי להקים שדה סולארי יידרו החברות לקבל רישיון לייצור חשמל מרשות החשמל.

בפברואר 2010 משרד התשתיות הלאומיות אישר מכסות להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים באזורי הפריפריה עד סוף 2014. מדובר במערכות לייצור עד 50 קילווואט ומתן אפשרות להצבתן על גגות הבתים ללא כל הגבלה. התעריף הוא 2.05 ש”ח. במבני הציבור אושרה מכסה מיוחדת של 30 מגוואט, בדגש על מוסדות חינוך.

ביולי 2010 רשות החשמל אישרה 8 רישיונות בהיקף של כ-4.1 מגוואט להקמת מתקנים בינוניים לייצור חשמל סולארית פוטו-וולטאית. התעריף מתחיל ב-1.49 שקל לקילוואט מותקן. מדובר במתקנים של החל מ 50 KW ועד 5 MW. הרשות קבעה מכסה של 300 מגוואט.

04.01.2010

שותפות מוגבלת היא מבנה משפטי שכולל את השותף המנהל המכונה שותף כללי ואת הציבור שהשקיע בחברה המכונים השותפים המוגבלים. כדי להקים שותפות מוגבלת צריך לקנות זכויות חיפוש גז ונפט לאזור מסוים בארץ ממשרד התשתיות. אלה ניתנות למי שמגייס גיאולוג, מציג תוכנית עבודה מקובלת ומוכיח יכולת כלכלית. לאחר מכן צריך לגייס כסף עבור הקידוח ואת זה עושים באמצעות הציבור, בהנפקה בבורסה. היזם, כלומר השותף הכללי צריך לקנות 25% מההנפקה לציבור או לפחות 12 מיליון שקל – הנמוך מביניהם. שותפויות מוגבלות, לא חברות בע”מ, מחויבות לחלק את רווחיהן.

החוק הישראלי מתיר לקבוצה להתאגד בכמה מסגרות: הצורה המוכרת ביותר היא חברה בע”מ. בשוק הגז והנפט מקובל להתאגד בצורת שותפות, ולכן בבורסה נסחרות “יחידות השתתפות” (יה”ש), ולא מניות. עם זאת, הפרקטיקה הבורסאית זהה בשני המקרים. לשני הניירות יש מחיר וגם צורת המסחר בהם דומה. מבחינה מעשית, יחידות ההשתתפות בתחום מכונות לעתים מניות הנפט והגז. מבנה של שותפות כולל את השותף הכללי – שמנהל את השותפות – ושותף מוגבל שמנפיק את יחידות ההשתתפות. השותף הכללי זכאי לדמי ניהול מהשותפות. לשותף מוגבל נחשב מי שהכניס הון לשותפות בשעת ההתקשרות – כסף או נכס שהוערך בסכום מפורש – כדי שלא יהיה אחראי לחיוב השותפות בסכום גדול יותר משהכניס. התנהלות השותפות פשוטה יותר מבחינה משפטית מאשר זו של חברה “רגילה”, אך חסרונה הוא שחבריה חבים בחובות השותפות כולה, עד לתקרת הסכום שהכניסו. זאת, לעומת חברה – שבה יש הפרדה בין החברה לבין בעלי השליטה, וכל אחד מהם מוגדר כיישות משפטית נפרדת.

שותפויות חיפושי הגז והנפט בישראל נהנות מכמה הטבות מס. מטרת ההטבות היא עידוד החיפושים, שכרוכים בסיכון גבוה ובאי-ודאות. ראשית, מס הכנסה מכיר בכל ההוצאות ששולמו בעבור החיפושים, אף שאלה הוצאות שעדיין לא הניבו רווח – כך שחבות המס יורדת. שנית, השותפות עשויה ליהנות מניכוי שנקרא “אזילה” ומביא בחשבון את הצטמצמות עתודות הנפט והגז – ובכך גם הוא מקטין את חבות המס.

אדירה אנרגיה בע”מ היא חברת נפט קנדית המחזיקה בשלושה רשיונות לחיפושי נפט וגז בישראל: רשיון איתן, רשיון גבריאלה, ורשיון יצחק. רשיון איתן, שבשטחו נתגלו סימני גז טבעי, מתפרס על פני 125,700 דונם בעמק החולה. הרשיון התקבל בדצמבר 2008. רשיון גבריאלה, שבשטחו נתגלו סימני נפט, מתפרס על פני 392,000 דונם במרחק של כ-10 ק”מ מחופי ישראל בין נתניה לאשדוד. הרשיון התקבל ביולי 2009. רשיון יצחק, הסמוך לרשיון גבריאלה, מתפרס על 127,700 דונם במרחק של כ-17 ק”מ מחופי ישראל בין חדרה לנתניה. הרשיון התקבל באוקטובר 2009. שלושת הרשיונות ניתנו ל-3 שנים עם אופציה להארכה ל-4 שנים נוספות. מטרותיה העיקריות של חברת אדירה הן: הוכחת קיומו של שדה גז טבעי בעמק החולה (רשיון איתן) ופיתוחו, לייצר חשמל מגז טבעי ולספק גז טבעי דרך מוביל הגז הארצי, לפעול לקבלת רשיונות נוספים ולהפוך לאחת השחקניות המרכזיות במשק האנרגיה הישראלי

בין המשקיעים הבולטים באדירה ניתן למנות את קבוצת BRM של אלי ברקת, קבוצת לפידות והלמן אלדובי, כמו גם את קרן ההשקעות קוואנטום פרטנרס (Quantum Partners), המנוהלת על ידי Soros Fund Management של המשקיע המיליארדר ג’ורג’ סורוס, שהשקיעה 6.5 מיליון דולר.