דלקי כהל מופקים מחומרי גלם מתחדשים, כמו למשל עשבים שוטים או אף מוצרי פסולת, כגון פסולת נייר, דשא וגזמי עץ. מתאנול ואתאנול- שני דלקים ממשפחת דלקי כהל, משמשים לתדלוק כלי רכב. ניתן להפיק אתאנול ממגוון חומרי גלם מתחדשים, בעיקר מתירס וקנה סוכר. כמוכן, ניתן לנצל חומרי גלם מתחדשים להפקת מתאנול שכיום מופק בעיקר מגז טבעי. שריפתם של דלקי כהל נקייה יותר בהשוואה לבנזין סטנדרטי ופולטת פחות פחמן חד-חמצני. לדלקי כהל מספר אוקטן גבוה.
משק החשמל בישראל מהווה הגורם העיקרי לזיהום אוויר מפליטת מזהמים, הנוצרים משריפת דלקים. תחנות הכוח בישראל פולטות כ-65% תחמוצות גופרית, 45% תחמוצות חנקן ו-38% חלקיקים, ו-60% של פחמן דו חמצני, מסך הפליטה השנתית של מזהמים אלה. ממשלת ישראל הציבה יעד של 10% ייצור של אנרגיית המדינה ממקורות נקיים עד 2020 שיחסוך כ-35 מיליון טונות של פליטות פחמן דו-חמצני עד 2020. המשמעות היא ש-8.5 מיליארד קוט”ש יופקו ממקורות נקיים. במקביל, נקבע יעד ביניים של 5% ב-2014 שמסתכם ב-3.4 מיליארד קוט”ש. לשם השוואה, תחנת כוח של 600 מגה-ואט על בסיס גז טבעי, הפועלת 6,000 שעות בשנה מייצרת 3.6 מיליארד קוט”ש בשנה. על פי הדוח שהציגה חברת מקינזי בדצמבר 2009, עד שנת 2030 ישראל צפויה להכפיל את מספר פליטות גזי החממה שלה. על פי ההערכות, פליטות גזי החממה יגיעו בעוד כ-21 שנה ל-142 מיליון טון, לעומת 71 מיליון טון כיום. עורכי הדוח מאמינים כי ניתן להפחית מנתון זה כ-64% באמצעים טכניים. בין האמצעים המוזכרים בדוח: שימוש מופחת בתאורה, הגדלת היצע התחבורה הציבורית, הגדלת השימוש באופניים, העלאת טמפרטורת המיזוג והפחתה של צריכת הבשר. כמו כן, הדוח קובע כי פוטנציאל ההפחתה כולל גם שינוי בתמהיל הדלקים כשהיעד הוא להפיק 25% מן החשמל מאנרגיות מתחדשות. במילים אחרות, במתווה שמוצג בדוח כתרחיש “עסקים כרגיל” ניתן יהיה להפחית את הפליטות הצפויות ב-2030 בכשני שליש, ובהשוואה לפליטות כיום עדיין מדובר בעלייה בכמות הפליטות בשיעור של 36%. חלק מנתוני הדוח אינם מעודדים. בניגוד למדינות מערביות אחרות בידי ישראל אין די כלים להפחתת הפליטות. עורכי הדוח ואנשי המשרד להגנת הסביבה ערים לנקודה זו ומתייחסים לממצאי הדוח כאל שיקוף של מציאות לא פשוטה. לדברי אנשי מקינזי, בישראל פוטנציאל ההפחתה מוגבל עקב ישימות נמוכה של מספר אמצעי הפחתת פליטות הקיימים במדינות רבות שהמחקר נעשה בהן. מנופי הפחתה שאין לישראל כוללים תפיסת פחמן ואגירתו (CCS), הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וגרעינית, וכן שימוש נרחב בביו-מסה. חסמים נוספים שמגבילים את פוטנציאל ההפחתה בישראל הם: 1) עלייה בביקוש לחשמל שנובעת משתי סיבות – שיעור הגידול באוכלוסיית ישראל גבוה מן הממוצע בהשוואה למדינות מפותחות ועלייה ברמת חיים. 2) פליטות משטחי הרשות מסתכמות ב-8 מיליון טון, או במילים אחרות, בתוספת של 6% להיקף הפליטות בישראל. 3) היעדר תעשייה כבדה בהיקפים גדולים, דבר המצמצם את פוטנציאל ההפחתה.
על פי הדוח שהציגה חברת מקינזי בנובמבר 2009, עד שנת 2030 ישראל צפויה להכפיל את מספר פליטות גזי החממה שלה. על פי ההערכות, פליטות גזי החממה יגיעו בעוד כ-21 שנה ל-142 מיליון טון, לעומת 71 מיליון טון כיום. עורכי הדוח מאמינים כי ניתן להפחית מנתון זה כ-64% באמצעים טכניים. בין האמצעים המוזכרים בדוח: שימוש מופחת בתאורה, הגדלת היצע התחבורה הציבורית, הגדלת השימוש באופניים, העלאת טמפרטורת המיזוג והפחתה של צריכת הבשר. כמו כן, הדוח קובע כי פוטנציאל ההפחתה כולל גם שינוי בתמהיל הדלקים כשהיעד הוא להפיק 25% מן החשמל מאנרגיות מתחדשות. במילים אחרות, במתווה שמוצג בדוח כתרחיש “עסקים כרגיל” ניתן יהיה להפחית את הפליטות הצפויות ב-2030 בכשני שליש, ובהשוואה לפליטות כיום עדיין מדובר בעלייה בכמות הפליטות בשיעור של 36%. חלק מנתוני הדוח אינם מעודדים. בניגוד למדינות מערביות אחרות בידי ישראל אין די כלים להפחתת הפליטות. עורכי הדוח ואנשי המשרד להגנת הסביבה ערים לנקודה זו ומתייחסים לממצאי הדוח כאל שיקוף של מציאות לא פשוטה. לדברי אנשי מקינזי, בישראל פוטנציאל ההפחתה מוגבל עקב ישימות נמוכה של מספר אמצעי הפחתת פליטות הקיימים במדינות רבות שהמחקר נעשה בהן. מנופי הפחתה שאין לישראל כוללים תפיסת פחמן ואגירתו (CCS), הפקת אנרגיה הידרואלקטרית וגרעינית, וכן שימוש נרחב בביו-מסה. חסמים נוספים שמגבילים את פוטנציאל ההפחתה בישראל הם: 1) עלייה בביקוש לחשמל שנובעת משתי סיבות – שיעור הגידול באוכלוסיית ישראל גבוה מן הממוצע בהשוואה למדינות מפותחות ועלייה ברמת חיים. 2) פליטות משטחי הרשות מסתכמות ב-8 מיליון טון, או במילים אחרות, בתוספת של 6% להיקף הפליטות בישראל. 3) היעדר תעשייה כבדה בהיקפים גדולים, דבר המצמצם את פוטנציאל ההפחתה.
חברת נפט וגז בינלאומית הפועלת בעיקר במדינות אפריקה והמזה”ת. החברה הוקמה ב-1994 ובמרוצת הזמן הפכה לאחת מן החברות המובילות במגזר הפרטי בהפקת נפט ממערב אפריקה – אזור הנמנה בין העשירים ביותר בעולם במשאבי נפט וגז.
סדרת יסודות כימיים החל ממספר אטומי 89 – אקטיניום ועד 102. יסודות שמספרם האטומי גדול מן המספר האטומי של אורניום (מעל 93) נקראים יסודות טרנס-אורניים. אקטינידים הם חומרים רדיוקטיביים בעלי מחצית חיים ארוכה, ולכן ריכוזם בפסולת גרעינית גבוה יחסית. הם בקיעים בכור מהיר.
