לנזילות המתגברת של נגזרות LNG יש השלכות חשובות על התפתחותו של מרכז גז אסייתי. משמעות הדבר היא ששוק הגז האסייתי יתפתח בצורה שונה לעומת ארה”ב ואירופה, אפילו אם נראה כי הופעתו של מרכז גז דומיננטי אסייתי היא הגיונית כנקודה נגדית לשווקים המקבילים בארה”ב ובאירופה.
אין זה מפתיע מכיוון ששוק הגז האסייתי הוא הרבה יותר מקוטע מאשר השווקים בארה”ב ובאירופה, כיוון שהוא מתפרש על שווקים לאומיים רבים שאינם מחוברים זה לזה המהווים שלבים שונים של ליברליזציה והם גם בעלי מדיניות רגולטורית שונה. הרעיון של שוק גז ‘אסייתי’ הגיוני רק אם חושבים עליו במונחים של סחר ב-LNG מפני ש-LNG יכול לשמש כארביטראז’ בין השווקים האסייתיים וגם בין האגן האטלנטי ואגן האוקיינוס השקט. באירופה ובארה”ב, LNG משמש כתוספת לשווקים הקיימים המתבססים על אספקה באמצעות צינור.
למרות זאת, ישנם שלושה מתמודדים על תפקיד מרכז הגז האסייתי – סינגפור, יפן וסין.
לסינגפור יש אוסף של חברות סחר, קהילה פיננסית מפותחת ושוק ליברלי פתוח. היא יכולה לספק רגולציה ובוררות עצמאיות וגישת צד שלישי ללא אפליות לתשתית, אך מדובר בשוק קטן במונחים פיזיים. אין בו ייצור גז מקומי שאפשר לדבר עליו והוא צרך 12.3 מיליארד מטר מעוקב ב-2018, שהגיעו בעיקר באמצעות צינור מאינדונזיה, כ-LNG וחלק קטן יותר באמצעות צינור ממלזיה.
גם ליפן יש יתרון מובהק אך יש לה גם חסרונות משמעותיים, הראשון שבהם הוא העובדה ששוק הגז שלה, למרות שהוא גדול, אינו משולב כהלכה. צינורות מחברים בין נקודות יצוא לשווקים מקומיים במקום לשמש כמערכת גז לאומית. בנוסף, השוק היפני אינו צפוי לגדול בטווח הארוך מפני שהתרחבותם של המקורות של האנרגיה המתחדשת וחזרתם של הכורים הגרעיניים נוגסים בחלקו של הגז בייצור החשמל. ביפן גם אין ייצור גז משמעותי ואין לה חיבורים בינלאומיים למטרת סחר גז באמצעות צינורות. השוק היפני עובר תהליך של ליברליזציה ומרכזי גז נוזלי בדרך כלל נוצרו לאחר תהליך הליברליזציה ולא לפניו, אך ייתכן שאין זה מספיק כדי ליצור יותר מסחר גז מקומי ברמה סיטונאית.
סין מציעה הרבה יותר מבחינת החיבורים הבינלאומיים שלה וגם מבחינת צמיחת השוק. הביקוש לגז, כולל LNG, הולך וגובר במהרה והיא צפויה לעבור את יפן ולהפוך לשוק יבוא LNGהגדול ביותר בעולם. יבואLNG בסין צמח ב-38.8% ב-2018. לסין גם יש חיבורים בינלאומיים מרובים, והיא מקבלת גז באמצעות צינור ממיאנמר, מרכז אסיה ולקראת סוף שנה זו, אם צינור Power of Siberia יושלם בזמן, גם מרוסיה. סין היא גם יצרנית משמעותית של גז בזכות עצמה; היא הפיקה 161.5 מיליארד מטר מעוקב של גז ב-2018, בעוד שצרכה 283 מיליארד מטר מעוקב, ייבאה 73.4 מיליארד מטר מעוקב כ-LNG ו-47.9 מיליארד מטר מעוקב באמצעות צינור, לפי נתוני BP. אף על פי כן, השוק הסיני עדיין נשלט על ידי חברות ממשלתיות גדולות והגישה של צד שלישי לתשתית הינה מוגבלת, לא רק במסופים של LNG אלא גם בתוך המדינה. השוק הסיני אינו ליברלי מספיק כדי לתמוך בהתפתחות של מרכז גז אזורי, עקב חששות לגבי גישה לשוק, המשכיות של מדיניות האנרגיה וזמינות של בוררות עצמאית, הפוגמות גם הן בהתאמתו.