Month: August 2009

כשבוחנים מגוון מקורות אנרגיה לייצור חשמל במונחי גמישות בניצול וזיהום סביבתי, ניתן לדרג את פחם כדלק בעייתי ביותר ומזהם ביותר, את סולר כגמיש ביותר, ואילו את מזוט וגז טבעי – באמצע סולם הדלקים. מזוט כבד מדורג כגמיש יחסית הן בסולם גמישות בניצול והן בסולם המחירי אבל הוא גם הדלק המזהם ביותר שקיים כיום בשוק ליצירת חשמל , ולכן מחירו, שנע בטווח הממוצע, יכול לשמש כבסיס אפקטיבי למחיר הגז הטבעי. לכן, בחוזים רבים על גז טבעי מחיר הגז מוצמד למחיר מזוט כבד או בניכוי בכ-20% ממחיר המזוט. מנקודת מבט המוכר, הבסיס הגדול ביותר להשוואה מתקיים בין סולר לגז טבעי מבחינת יכולות שני הדלקים , אך הקונים לעומת זאת, מייחסים לסולר ערך גבוה יותר בשל ניידותו וגמישות רבה יותר בניצולו (קיים ביקוש גבוה לסולר ולא ניתן לתדלק צי משאיות בגז טבעי באופן ישיר). מכאן שמחיר הסולר אמור להיות גבוה ממחיר גז טבעי. למזוט מיוחס ערך נמוך יותר מגז טבעי בגלל דרישות תפעול ותחזוקה, ולכן בעיקרון על מחיר גז טבעי להיות גבוה יותר. אולם סולר נסחר ברמה בינלאומית, לעומת גז טבעי שעדיין לא חדר ברמה מספקת לזירה העולמית, ולכן מחירו גבוה יותר. מחיר הגט”ן צריך להשתוות או אף להיות גבוה יותר ממחיר המזוט, מכיוון שהוא נסחר בזירה עולמית וגמיש יותר לעומת מזוט. לעומת זאת, לגז שמשולח בצינור ניידות נמוכה מבחינת ניצול ואפשרויות שיווק, ולכן מחירו נוטה ל-80% ממחיר המזוט.

גם בתעשיית הנפט תשתית ההולכה מפותחת יותר ואפשר לשנע את הסחורה באמצעות מיכליות לשווקים שממשיכים לצמוח כמו סין. לעומת זאת, תשתית הולכת הגז, מונחת בעיקר באירופה וארה”ב. נפט גם קל יחסית לאחסון – מה שמאפשר ניהול מדיניות אנרגיה ברמה לאומית ומייצר ביקושים בתקופות שבהן המחירים יורדים. בארה”ב, למשל, ניתן לאחסן נפט שמספיק לשישה חודשים של צריכה. גז טבעי משמש בעיקר לחימום בחורף (במחצית הצפונית של כדור הארץ) ולתעשייה- כמקור אנרגיה וכחומר גלם (בתעשיית הכימיקלים והדשנים). נפט משמש בעיקר להנעת כלי רכב. השוק המשני לנפט הוא מפותח ביותר, בעוד הגז הטבעי נסחר ברובו בהסכמים ארוכי טווח. הבדל נוסף בין גז לנפט הוא שבשוק הנפט יש קרטל חזק ואגרסיווי שלא קיים עדיין בשוק הגז הטבעי.