05.07.2009
כלי המשמש לאחסון אנרגיה המשתחררת בפתאומיות בזמן הפעלת מאיץ מכאני (jar) בתוך בור הקידוח.
כגון צינור עילי
מטרת הנטישה היא לפנות את מתקני ההפקה משדה הנפט בסיום חייו המפיקים ולבצע זאת באופן בטוח ויעיל מבחינה כלכלית בכפוף לחוקים לאומיים, אמנות בינלאומיות ומדיניות החברה. בין שלבי המפתח של הנטישה ניתן למנות את: קביעת מועד הפסקת עבודות על בסיס מגבלות כלכליות המחושבות בעזרת מידול המבנה המפיק ובהתאם להסכמה עם הממשלה ועם החברות השותפות; אטימת בארות, פינוי ציוד הפקה, מתקני אחסון והתקנים נלווים; שיקום פני השטח. תקנות הנטישה עוסקות הן בפינוי ההתקנים (תוך התמקדות עיקרית בבטיחות בניווט ימי וכמוכן בבטיחותם של משתמשים אחרים בים) ובהשלכת פסולת (תוך התמקדות במניעת זיהום).
מתווה המדיניות האירופאית הקוראת להפקת 20% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים ולשיפור יעילות אנרגטית ב-20% עד שנת 2020. לאטביה, שבדיה, פינלנד ואוסטריה מפיקות כ-20% מצריכת האנרגיה שלהן ממקורות מתחדשים (לפי נתוני שנת 2005), בעוד שבבריטניה, הולנד ובלגיה נתון זה עומד על פחות -3%; בגרמניה-4.8% ; באיטליה, ספרד וצרפת- כ-6%. בינואר 2009 הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, רוני בר-און, קבע יעד מנחה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצרכי האנרגיה החשמלית של המדינה לשנת 2020. ממשלת ישראל הציבה יעד של 10% ייצור של אנרגיית המדינה ממקורות נקיים עד 2020 שיחסוך כ-35 מיליון טונות של פליטות פחמן דו-חמצני עד 2020. המשמעות היא ש-8.5 מיליארד קוט”ש יופקו ממקורות נקיים. במקביל, נקבע יעד ביניים של 5% ב-2014 שמסתכם ב-3.4 מיליארד קוט”ש. לשם השוואה, תחנת כוח של 600 מגה-ואט על בסיס גז טבעי, הפועלת 6,000 שעות בשנה מייצרת 3.6 מיליארד קוט”ש בשנה.
שוק הספוט לנפט גולמי מסוג ברנט קיבל שם מוסכם 15-דיי-ברנט, מכיוון שעל המוכר ליידע את הקונה על מועדי העמסת מטעני נפט ברנט מן הים הצפוני לא יאוחר מ-15 יום טרם מועד ההעמסה. 15-דיי-ברנט נסחר על בסיס חודשי. במידה והקונה, שלעיתים ממוקם בקצה שרשרת סחר ארוכה, מקבל התראה מראש על מועדי העמסה, מטען הנפט הגולמי מכונה Dated Brent.