05.07.2009

מחיר של פחם למסירה בערים אנטוורפן, רוטרדם ואמסטרדם.

שכבת סלע חדירה שבתוכה תנועת מי התהום היא איטית, כגון חרסית או צפחה.

חומרים חדירים הנושאים מים (כגון אבן חול או אבן גיר). מאגר מים ישן שהותאם לאגירה ואחסון גז טבעי. ראה גם אקוויפר כמאחסן גז טבעי.

תעריף חשמל סופי נגזר מן המרכיבים שהרשות הרגולטורית מכירה בהם

כגון כאשר האתר כשיר לבניית מסוף גט”ן

שלב בתהליך הפקת נפט וגז שבא מייד לאחר קידוח חיפושים מוצלח. בשלב זה בארות אימות נקדחות במטרה לאמוד באופן מדויק יותר את היקף המשאבים במבנה. באר אומדנית נקדחת בדרך כלל לצורך בחינת המבנה במקום שבו המפעילה (operator) קובעת מיקום בעל סיכוי גבוה להימצאות אבן חול נושא פחמימנים במרחק של מספר קילומטרים מבאר חיפושים ראשונה, ולרוב גם קרוב יותר לשטח מגע חזוי בין גז למים על מנת לתחום את קצוות המאגר במטרה לאמוד בדיוק מרבי את גודל המאגר. בנוסף לכך, באר אומדנית שמצביעה על חולות עבים יותר מצביעה באופן מדויק יותר על היקף הפחמימנים במאגר, בעוד שבאר אומדנית המצביעה על חולות דקים מעלה אפשרות שהיקף הגז במאגר יהיה נמוך יותר מן האומדן שהתקבל באמצעות באר אקספלורציה, לוגים ובדיקות שיעור זרימה. ככל שכמות הבארות האומדניות גדולה יותר, רמת הדיוק גבוהה יותר. כאשר מדובר בשדה קטן מאוד, לעיתים ניתן להסתפק בקידוח חיפושים בלבד. כאשר מדובר בשדה גדול הטופוגרפיה התת-ימית יכולה להשתנות מפינה לפינה, ולכן מבצעים קידוח ראשון ואז על פי גודלו והמורכבות שלו מבצעים קידוחי אימות נוספים המראים בצורה יותר מבוקרת את גודלו ואיכותו

רישיון לקדוח באר אומדנית

קידוח להערכת היקף פחמימנים ואפשרויות פיתוח המאגר

מטרת שלב האמידה של עתודות נפט וגז היא לקבל אומדן מדויק שיאפשר להגיע להחלטה נכונה האם ובאיזו דרך לפתח את התגלית וכמוכן להבין ולצמצם את טווח חוסר הוודאות באומדני העתודות. בין כלי המפתח לאמידה זו ניתן למנות: ניתוח נתונים גיאולוגיים וגיאופיזיים, הערכת ממצאי בדיקת הבאר, מידול המאגר הפוטנציאלי, תנאים כלכליים ופיננסיים. זוהי תקופה של סיכונים כלכליים מכיוון שמצד אחד תוכנית חיפושים מלאה צריכה להתנהל באופן שבו ניתן יהיה לנצל מידע מספק לקבלת החלטה נכונה האם לקדוח או לנטוש, אך מצד שני חשוב לדעת מתי להביא את השלב הזה לסיום.

בדרך כלל נקדחת באר, תהליך שיכול להימשך בין 30-40 ימים, ומיד לאחר מכן נערכים רישומים / לוגים חשמליים במשך כ-3 ימים. הרישומים החשמליים מעידים ב-85% ודאות על סימני נפט וגז ועל פוטנציאל לקיום מאגר. אבל גם ממצאים של לוגים אינם אינדיקציה מספקת לאיכות של קידוח כי מה חשוב גם החדירות של הסלעים. גם אם הלוגים החשמליים מצאו למשל עמוד נפט, אם הסלע לא חדיר דיו כד שניתן להזרים דרכו נוזלים בצורה חופשית ככל האפשר – הקידוח לא יהיה מסחרי וזה ניתן לדעת רק במבחני ההפקה של הקידוח. לאחר סיום שלב זה, יש לבחון באופן מקיף יותר את הנתונים שהתקבלו, בייחוד את מאפייני הזורם שבמאגר. הדבר נעשה באמצעות בדיקה בקנה המקדח על מנת להוציא את דגימת הבוץ מן המאגר לפני השטח ולבחון את הדגימה לאיתור סימני נפט או גז. תהליך זה נמשך בין 7-15 ימים נוספים. בדיקה בקנה המקדח מבוצעת על ידי מהנדס מאגרים, ואילו את הרישומים החשמליים עורך פטרו-פיזיקאי