תעשיית הנפט והגז בסין נמצאת בשליטת 3 חברות ממשלתיות: CNCP, CNOOC, SINOPEC. צ’יינה נשיונאל פטרוליום קורפורישן וצ’יינה פטרוליום אנד כימיקלס קורפורישן מפעילות כמעט את כל בתי הזיקוק ומערכות ההולכה בסין וצ’יינה נשיונל אופשור אויל קורפורישן מתחרה בזירה בינלאומית. בנוסף לחברות ממשלתיות, החלה לפעול ב-2005 החברה הפרטית הראשונה בתעשייה, גרייט וול פטרוליום גרופ. סין שואפת להגדיל את נתח הגז הטבעי בסל הדלקים הלאומי ל-5% עד שנת 2010 ומעוניינת למצות את טכנולוגיית הגט”ן באופן מירבי להשגת יעד זה.
צ’יינה נשיונל אופשור אויל קורפורישן, אשר הוקם בשנת 1982, הוא אחד מתאגידי הענק הממשלתיים בתעשיית הנפט הסינית, וכמוכן זהו תאגיד ראשון בגודלו שקיבל אישור מן השלטונות לעסוק בחיפושי נפט וגז בשטחה הימי של סין בשיתוף חברות זרות. מאז הקמתו, ה-CNOOC שמר על קצב צמיחה מסחרר והתפתח במהרה מחברה שכל פעילותה התמקד בחיפושי נפט וגז לתאגיד משולב בעל עסקי ליבה תחרותיים ותיק עסקים סינרגטי לאורך כל שרשרת הערך. כיום התאגיד פועל בשישה ענפים עסקיים: חיפושי נפט וגז, שירותים טכניים, ייצור כימיקלים ודשנים, גז טבעי וייצור אנרגיה, שירותים פיננסיים ולוגיסטיים ופיתוח אנרגיות מתחדשות
שברון נמנית בין חברות אנרגיה שלובות הגדולות ביותר בעולם (חברה לא ממשלתית רביעית בגודלה). מטה החברה נמצא בסאן-רמון, קליפורניה. שברון מעורבת בכל היבטיה של תעשיית הנפט והגז, כולל אקספלורציה, הפקה, ייצור, שיווק והובלה, ייצור כימיקלים ומכירתם וייצור אנרגיה גיאותרמית. החברה גם משקיעה באנרגיות מתחדשות וטכנולוגיה מתקדמת.
מפיקת גז טבעי ראשונה בגודלה בארה”ב. מטה החברה ממוקם באוקלהומה. פעילותה מתמקדת בקידוחי חיפושים ופיתוח שדות גז טבעי, וכמוכן ברכישות נכסים וחברות בתחום. צ’ספיק היא החברה המובילה בהפקת גז טבעי מפצלים, אך בעקבות משבר האשראי בקיץ 2008, היא מצאה עצמה חסרת גישה לשוק האשראי ונאלצה למכור נתח מסוים מנכסיה לגיוס מזומנים, לחברות עם מזומנים בשפע, כגון BP, שמופעל עליה לחץ להרחיב את תיק מיזמי האנרגיה שלה בשל התגברות הדאגות בדבר יכולתה להגביר את תפוקתה.
סירת עזר המספקת שירותים לכלי שייט שנועד לעריכת סקרים סייסמיים. בין שירותים אלו ניתן למנות אספקת אמצעים, פינוי צוות מכלי השייט לנמל הקרוב ביותר, הרחקת ספינות דייגים וספינות אחרות מן הכבל המשמש את כלי השייט העורך סקרים סייסמיים או כל שירות ימי אחר שסירת מנוע קטנה מבצעת במהירות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר מכלי שייט גדול מימדים הנועד לעריכת סקרים סייסמיים.
כגון תשתית ונקודות טעינה לפרויקט בטר פלייס
הבנק העולמי הסכים לסייע במימון המיזם השנוי במחלוקת של צינור שיזרים נפט משדות הנפט בצ’אד לנמל בקמרון בהבנה שהמיזם יהווה דוגמא לשקיפות ולמינהל תקין. הבנק העולמי עמד על כך שממשלת צ’אד תקצה את מרבית ההכנסות מייצוא הנפט לפיתוח ועל מנת להבטיח זאת היה על חברות הנפט הזרות להפקיד את כספי התמלוגים בחשבון בנק מיוחד, שהועמד תחת פיקוח של סוכנות עצמאית. לאחר 8 שנים התברר שהכוונות הטובות לא הואילו. ממשלת צ’אד לא צייתה להוראות הבנק ובחרה להחזיר את ההלוואות. לאחר שההלוואות שולמו במלואן צ’אד חופשית לפעול כרצונה ולנתב את הכנסות הנפט ליעדים הראויים בעיניה. ממשלת צ’אד בחרה מלכתחילה להוציא את הנתח העיקרי של בונוס החתימה שהסתכם ב-25 מיליון דולר, על רכישת נשק, התחזקות תנועת המורדים והחרפת הסכסוך בדרפור השכנה המריצו את הממשלה להקצות עוד ועוד כספים לצבא.
אזור הים הכספי כולל את המדינות הממוקמות בקרבת חופי הים הכספי – אזרבייג’ן, קזחסטן וטורקמניסטן, וכמוכן חלק משטחי אירן ורוסיה. למרות שאוזבקיסטן איננה ממוקמת בקרבת החוף, היא מפיקת הגז הטבעי המובילה באזור, ולכן היא נכללת ברשימת מדינות האזור. מדינות אזור הים הכספי מפיקות נפט וגז בהיקף קטן יחסית לשאר העולם בשל העובדה כי הן מתמודדות עם תקופות מעבר קשות, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית, בעקבות התמוטטות ברית המועצות. אזור הים הכספי, כולל הים והמדינות המקיפות אותו, מהווה נכס חשוב עבור שוק האנרגיה העולמי בשל הפוטנציאל להפוך לאחד היצואנים המובילים של נפט וגז בעשור הקרוב. ואכן, האזור הפך למוקד מרכזי של משאבי נפט וגז בלתי מנוצלים בחלקה הדרומי של ברית המועצות לשעבר. במאי 2005 החלה הזרמת נפט בקו צינור חדש (שנבנה במסגרת מיזם בראשות בי.פי.) מחלקו הדרומי של הים הכספי אל נמל ג’יהאן שבטורקיה. במשך שמונה שנים מדינות המערב השקיעו מאמצים כלכליים, טכנולוגיים ודיפלומטיים במטרה לצמצם את התלות בנפט המזרח-תיכוני. למרות שקצב הגידול בעתודות הנפט לא עמד בציפיות על פי התחזיות שנערכו בשנות ה-90, מדינות המערב עדיין מגלות עניין רב במשאבי הגז הטבעי הטמונים, על פי הערכות, במעמקי הים הכספי, בשל שאפיתן לגוון את מקורות היבוא של גז טבעי.
הצינור משמש לחיזוק בור הקידוח בבארות נפט. לעיתים נעשה שימוש במספר צינורות דיפון (אחד בתוך השני). צינור הדיפון החיצוני חוסם את מעבר המים ומשמש כבסיס לקידוח
