העיקרון מדגיש את ציפיית המשקיע להחזר של 15% על השקעתונ(כגון בדלקים חלופיים) ביציאה מנקודת הנחה ששווי חבית הנפט הינו 60$
אדם ששוהה במדינה זרה עם דפוסי תרבות שונים ממדינת מוצאו, בדרך כלל במסגרת העבודה
מנועים שפולטים גזים מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: מנוע בנזין, מנוע דיזל וטורבינה. הרכב גזי הפליטה תלוי בעיקר בסוג הדלק ובטמפרטורת השריפה (במנוע). קיימות מגוון סיבות לשימוש בתוספים כימיים לדלק: שיפור שריפת הדלק, שמירה על ניקיון, מניעת קיפאון וכו’. למרות ריכוזם הנמוך, החומרים הללו עלולים להוות מקור משמעותי לגזי פליטה. מנועי דיזל וטורבינות עושים שימוש בדלקים מסוגים דומים ופולטים גזים עם הרכב דומה, ובלבד שמנועי דיזל פולטים יותר פחמן בלתי שרוף כחומר חלקיקי. בנזין הוא חומר מזוקק יותר, אך עדיין מוסיפים לו כימיקלים. גזי פליטה ממנועים מורכבים בעיקר מפחמן (חלקיקים קטנים מאוד), פחמימנים בלתי שרופים, פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, אדי מים ואלפי כימיקלים אחרים בריכוזים נמוכים ביותר. הריח הבולט שנודף מן הגזים הנפלטים ממנוע דיזל נגרם מאלדהידים, אקרולאין ותרכובות גופרית. מנועי בנזין מייצרים בדרך כלל יותר פחמן חד חמצני בהשוואה למנועי דיזל או טורבינות. לעומת זאת, מנועי דיזל וטורבינות פולטים תחמוצות חנקן בריכוזים גבוהים יותר. יישום אמצעי בקרה על פליטה, החל מפיקוח על הדלק ועד להזרקת אוויר והמרה קטליטית של גזי הפליטה, משפיע במידה ניכרת על סוגי הכימיקלים וריכוזם בהרכב גזי הפליטה.
לפי אמנת הים הבינלאומית, מים כלכליים מוגדרים כשטח ימי המשתרע על פני 200 מייל ימיים (320 ק”מ) מקו החוף של מדינה. כל היבטי ניצול המשאבים הימיים באזור זה, שבראשם דייג והפקת אנרגיה, נמצאים בשליטת המדינה. מה קורה כשבשטח של 200 מייל שוכנת גם מדינה אחרת בעלת אינטרסים מנוגדים? ניגשים להליך הדומה לבוררות בפני או”ם.
האזור הכלכלי הבלעדי” של מדינת ישראל מצוי מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה ומעבר למימי החופין שלה. אולם בניגוד לאזור הסמוך, משתרעת רצועת הים (וקרקע הים) הנחשבת באופן עקרוני ל”אזור כלכלי בלעדי” מקווי הבסיס הישרים בכיוון הים עד למרחק משמעותי של עד 200 מייל ימי מחופיה.
האזור הכלכלי הבלעדי אינו כולל את מימי החופין של מדינת ישראל. יחד עם זאת, בין האזור הכלכלי הבלעדי ובין האזור הסמוך מתקיימת חפיפה. לפיכך, בתחום החפיפה בין האזורים חלים במקביל הן ההסדרים הנוגעים לאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל והן אלה הנוגעים לאזור הסמוך.
(א) למדינת ישראל יהא אזור כלכלי בלעדי אשר יכלול את רצועת הים שמעבר למימי החופין של מדינת ישראל בים התיכון המשתרעת עד למרחק של 200 מייל ימי מקווי הבסיס וכן את קרקע הים שמתחת לרצועה זו.
קיים קשר הדוק בין מחירי הנפט והגז לבין עודף באספקת האנרגיה, במיוחד בארה”ב – צרכנית הנפט והגז הגדולה בעולם.
למרות שהמוכר מחויב לספק גז טבעי לקונה בכפוף לתקרת קיבולת האספקה כפי שמפורטת בחוזה, הקונה בדרך כלל זכאי, בתנאים מסוימים, לבקש גז בנפח גבוה מן המכסה שנקבע. המוכר מצדו מתחייב להשקיע מאמץ סביר באספקת הגז העודף. הקונה בד”כ ישלם את המחיר שנקבע בחוזה בתוספת אחוזים (כלומר במידה והקונה זכאי על פי ההסכם לנקוב בכמות השווה ל-120% מה-MCQ, אזי גז עודף פירושו כל כמות הגדולה מ-120% מה-MCQ).
רוסיה היא המקור העיקרי לאספקת גז טבעי לאירופה. היחסים בין השניים החמירו בעקבות הסכסוך האחרון בין גזפרום לאוקראינה, שפרץ בינואר 2009. סוגיה אחרת בעניין רוסיה מטילה ספק לגבי יכולתה של מוסקבה לממן את ההשקעות הנדרשות לשמירה על רמת תפוקה מספקת משדות גז טבעי במזרח סיביר ובאותה המידה מעוררת ספק לגבי מסוגלותה של רוסיה להוביל את הגז לאירופה הרחוקה, היות ורשת ההולכה הסיבירית זקוקה לשדרוג היקפי. שדות הגז הטבעי במי נורבגיה מיוחסים למקור אספקה שני בגודלו באירופה, אך על פי הערכות הם יגיעו לשיא התפוקה בשנת 2015 . אלג’יריה מעמידה את מקור האספקה השלישי בגודלו לאירופה. בעקבות הפחד הגובר מפני תלות ברוסיה, הרעיון להשקיע בקו צינור טרנס-סהרה להולכת הגז הניגרי דרך אלג’יריה תופס תאוצה. הצורך באמידת היתכנות המיזם עדיין עומד בעינו (2009), אך עצם בניית הצינור פירושו להפוך את אלג’יריה למוקד בין-יבשתי בעל חשיבות רבה לאירופה. הנציבות האירופאית צופה כי בין השנים 2005-2030 הביקוש לגז טבעי בקרב 27 מדינות חברות באיחוד נכון להיום, יעלה ב-24% ל-666 bcm מ-537 bcm ב-2009 והיקף יבוא נאמד ב- 470-600 bcm. היקף היבוא בשנת 2007 הסתכם ב-370 bcm. סוגיה נוספת בעניין אירופה היא שהליברליזציה של שווקי גז טבעי באירופה יצרה אי ודאות רבה לגבי אומדן היקף צריכת הגז הטבעי בעתיד. אם פני החברות המפיקות נשואות אל ניוד האמצעים הפיננסיים והטכניים לחיפושי גז טבעי והבאתו ללקוחות אירופאים, הרי שיש להעמיד לרשותן ערובות להיקף הביקוש.
