Month: July 2009

GTL הינו שם גנרי לתהליך אשר במהלכו מומרים גזים פחמימניים לדלק סינטטי נוזלי שניתן לעבדו לאחר מכן לדלקים או סוגים אחרים של חומרים פחמימניים כגון:
סולר, בנזין, נפטא, קרוסין) ממנו אפשר לייצר דלק מטוסים), שעווה ומוצרי דלק נוזליים אחרים.

התוצרים בתהליך תלויים בטכנולוגיה בה נעשה שימוש, כאשר כל טכנולוגיה מאפשרת יצור של
טווח מסוים של תוצרים. ההחלטה על הטכנולוגיה בה יעשה שימוש היא חיונית שכן היא קובעת
את הטווח ממנו ניתן לבחור את תמהיל המוצרים המדויק בכל עת

טכנולוגיה שהופכת גז טבעי לנוזל על מנת להקל על תהליך הובלתו ומחזירה אותו למצב גזי טרם צריכה. הפיכת גז לנוזל היא אפשרות אטרקטיבית למסחור עתודות גז טבעי בהיקף נרחב. באמצעות טכנולוגיית גל”ן ניתן להפוך גז למוצרים נוזליים נקיים. בנוסף לכך, ניתן להפיק מן הגז הטבעי דיזל סינטטי נקי כתחליף תחרותי לבנזין. לדברי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, עלות הפקת גל”ן נעה בין 40$-90$ לחבית. לפיכך, כאשר הנפט נסחר במחיר שיא של 150$ לחבית ביולי 2008, ניתן היה לראות בגל”ן טכנולוגיה מוצדקת כלכלית, אך עם ירידת מחיר הנפט ל-40$, הצדקה זו איבדה את תוקפה. נוסף על כך, למרות השריפה הנקייה של הדלק המופק בטכנולוגית גל”ן, תהליך הפקתו כרוך בפליטות פחמן כה עצומות, שהטלת מיסים על פליטות פחמן כחלק מן המדיניות הממשלתית להתמודדות עם התחממות גלובלית עלולה להעלות את עלויות ההפקה באופן משמעותי. הסוכנות מביעה חוסר וודאות לגבי עתידה של טכנולוגיית גל”ן לטווח ארוך וצופה כי שיעור הפקת גל”ן יעמוד על 650,000 חביות ליום בשנת 2030 – רק כ-0.6% מתפוקת הנפט החזויה לשנה זו.