05.07.2009

מכשיר שמאבחן תזוזות במבנה גיאולוגי כתוצאה מפעילות הגלים הסייסמיים ולאחר מכן ממיר את התזוזות לדחפים חשמליים.

מבנים גיאולוגיים גדולי מימדים שמראים סימנים למאגרי נפט או גז ממוקמים ללא יוצא מן הכלל מתחת לסלעים בלתי מפיקים, ויתרה מזו, הם מתגלים לרוב מתחת לפני הים. השיטות הגיאופיזית הם כלי שחודר אל תוך המבנים הללו במטרה לקבל תמונה ברורה, ככל האפשר, על מבנה הסלעים הנסתרים. באמצעות סקרים גיאומגנטיים וגרוויטציוניים ניתן לזהות, בעלות נמוכה יחסית, פרוספקט לנפט באגני שיקוע, אך יחד עם זאת אין מנוס מביצוע סקרים סייסמיים יקרים בשל נחיצותם לגילוי מבני נפט וגז.

חקר חומרים, תהליכים ותופעות המאפיינים את כדור הארץ ותולדותיו , כולל מבנה והתהוות הסלעים .

ראה את התמונה

המכון הגיאולוגי הינו מוסד מחקר ממלכתי בתחום מדעי האדמה, הפועל במסגרת מינהל מדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות. היעדים המרכזיים של המכון הגיאולוגי באים לענות על הצורך בשימוש מושכל של משאבי הטבע של ישראל ולאפשר תכנון ופיתוח ראויים של התשתית

תפיסה שלפיה בעולם עדיין נותרו אזורים שופעי נפט מנקודת מבט גיאולוגית, אך חסמים גיאופוליטיים מונעים מחברות הנפט הבינלאומיות להגיע אליהם, כלומר למעשה לא עתודות הנפט הן אלה שאוזלות, אלא אתרים זמינים להפקה.

הסכם הנערך בין משלח/משווק (חברה שרכשה כמויות מסוימות של גז טבעי) לנתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג”ז) להוליך את הגז של המשלח בכפוף לתנאים הנקבעים בהסכם.

חברת הגז הגדולה בעולם מתכננת לחזור לתחום הגט”ן בו לא הייתה פעילה עד 2009. החברה מתכננות לייצר 90 מילון טון גט”ן בשנה, כ-25% מהייצור העולמי, עד 2030. החברה תקצה 65 מיליארד דולר להשקעות בתחום. הספקת הגז תגיע משני מיזמים ענקיים שמפתחת גזפרום בשיתוף חברות זרות: שטוקמן בים ברנט וסאחאלין-2. פרויקט ה-גט”ן של סאחאלין-2 נפתח בפברואר 2009 במטרה לספק גז לשווקים באסיה ובארה”ב