05.07.2009

ייתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות באמינות וביעילות, ירכוש חשמל מיצרן חשמל פרטי, וייתן שירותי תשתית ושירות גיבוי, וכו’

קיימות שתי שיטות לקביעת תכולת האנרגיה בגז טבעי – ערך קלורי עליון (HHV) וערך קלורי תחתון (LHV). להבדל בין המקדמים חשיבות רבה, בייחוד לבדיקת התפקוד של מערכות מנוע. ערך קלורי עליון של הדלק מורכב מסך האנרגיה שמשתחררת בשריפת הדלק לאחר החזרת תוצרי השריפה לטמפ’ של 25°C. הערך הקלורי של גז טבעי במערכת הולכה הוא BTU 1000-1050 לרגל מעוקבת על בסיס HHV. הערך עשוי להשתנות מחודש לחודש, ולכן חברות הגז ממירות אותו ליחידות THERM) THERM שווה בקירוב ל-100,000 BTU). כל אמות המידה הללו מייצגות ערך קלורי עליון. ישנם יצרני מנועים שמדרגים את המנועים שלהם על פי ערך קלורי תחתון (LHV). דירוג זה עלול להטעות את המשתמש. ערך קלורי תחתון אינו כולל את תכולת האנרגיה של קיטור המשתחרר בשריפת המימן שבדלק. קיטור זה מייצג כ-10% מתכולת האנרגיה. הערכים הקלוריים התחתונים של גז טבעי נעים בין BTU 900-950 לרגל מעוקבת. לאור האמור לעיל, יש תמיד לבדוק את שיטת דירוג הדלק כאשר המערכת פועלת בגז טבעי.

  1. תכולת אנרגיה: המונח ערך קלורי מתייחס לכמות האנרגיה המשתחררת בשריפה מלאה של נפח מוגדר של גז בתנאים מסוימים. קיימות שתי שיטות בינ”ל לקביעת תכולת האנרגיה בגז טבעי – ערך קלורי עליון(HHV) וערך קלורי תחתון (LHV). ערך קלורי עליון מורכב מסך האנרגיה שמשתחררת בשרפת הדלק לאחר החזרת תוצרי השריפה לטמפרטורה של  25°C. לעומת זאת ערך קלורי תחתון הינו האנרגיה הנפלטת כאשר יוצאים מנקודת הנחה כי תוצרי השריפה מכילים אדי מים, כלומר אנרגיית החום של אדי מים לא נוצלה ולפיכך ערך זה אינו כולל את האנרגיה הפנימית של הקיטור שמשתחרר. חישוב אנרגיה על פי הערך הקלורי העליון מתאים לתהליכים שבהם המים שנוצרים משריפת הדלק אינם נפלטים כאדים בארובה בעת ניצול הדלק. חישוב על פי הערך הקלורי התחתון מתאים לתהליכים שבהם המים שנוצרים משריפת הדלק מסולקים בארובה כאדים עם שאר גזי הפליטה (מתקיים במרבית המפעלים). בעוד שחוזי האספקה נעשים לפי ערך קלורי עליון הרי שתחשיבי הצריכה בפועל נעשים במרבית המקרים לפי ערך קלורי תחתון. הערכים הקלוריים העליונים והתחתונים היחס ביניהם (HHV/LHV ) וכן המרות של ערכי האנרגיה הנפח והמשקל של כל הדלקים, הגז הטבעי והפחם חושבו לפי טבלאות המקדמים שמפרסמת רשות הגז הטבעי באתר המשרד. to convert from HHV to LHV multiple by 1.11

מאגרים שבהם הטמפרטורה מגיעה ל-150 מעלות צלסיוס או יותר. הפקת נפט וגז ממאגרים אלו דורשת השקעה רבה בפיתוח טכנולוגיה מתאימה. גם כאשר הנפט מופק בעומק רב, הוא יוצא מן המבנה התת-קרקעי בטמפרטורה גבוהה ומתקרר במהירות בדרכו החוצה. הירידה בטמפרטורה יוצרת פרפין שסותם את הצינורות. בנוסף לכך, ההפקה מתבצעת בלחץ גבוה מאוד (פי 230 מלחץ האוויר בצמיג המכונית)

מחלף צינורות הממוקם ב-Erath, לוס אנג’לס ומשמש כנקודת אספקה שבה פוקעים חוזים עתידיים על גז טבעי ב-New York Mercantile Exchange. גז טבעי ממפרץ מכסיקו עובר דרך ה-Henry Hub לקוי צינורות בין-ארציים המשרתים את המערב התיכון וצפון מזרח ארה”ב.

הנרי האב היא הנקודה המרכזית הגדולה ביותר בארה”ב למסחר בחוזי ספוט וחוזים עתידיים על גז טבעי. בורסת סחורות בניו-יורק (NYMEX) עושה שימוש בהנרי האב כנקודת מסירה מוסכמת עבור חוזים עתידיים על גז טבעי שהיא מנפיקה. מסחר בחוזים עתידיים על גז טבעי החל ב-NYMEX ב-3 באפריל,1990. עסקאות NYMEX בהנרי האב מתבצעות בדרך זהה לעסקאות בשוק מזומנים. משווקים רבים את הגז הטבעי עושים שימוש בהנרי האב כנקודת מסירה מוסכמת עבור חוזים פיסיים על גז טבעי או כנקודת ייחוס למחיר הגז הטבעי בעסקאות ספוט. מחירי הספוט בהנרי האב ומחירי חוזים עתידיים הפכו לתחליף לגיטימי למחירי ה-wellhead של גז טבעי “בזמן אמת

תחנת הכוח השנייה בארץ-ישראל המנדטורית הוקמה ב- 1925 למרגלות הכרמל והופעלה בדיזל גנרטורים. תחנת הכוח הקיטורית הראשונה בארץ-ישראל (חיפה א’), הוקמה ב- 1935 על חוף ימה של חיפה, דרומית לשפך נחל הקישון. יחידות הייצור הראשונות שהוכנסו לשימוש לאחר הקמת מדינת ישראל (1949-1951), היו אלה שהוקמו אז באתר תחנה בחיפה. אכן, תחנות הכוח חיפה מילאו – ועדיין ממלאות – תפקיד חשוב ביותר בפיתוח הכלכלה בצפון הארץ בכלל, ובחיפה בפרט. הן העניקו את התשתית האנרגטית לפיתוח תעשייה כבדה ולהקמת הקומפלקס הכימי ובתי הזיקוק במפרץ חיפה. הן מבטיחות אספקת חשמל זמינה ואיכותית, לצורך המשך פיתוח התעשייה ומפעלי ההייטק באזור, ולמרכזי המסחר והקניות בסביבתם. כאמור, התחנה הקיטורית הראשונה הוקמה באמצע שנות השלושים, בהספק של 30 מגוואט. בתחילת שנות החמישים נוספו יחידות ייצור, והיכולת הגיעה ל- 89 מגוואט. הפיתוח הכלכלי המואץ בצפון, ובמיוחד הצורך באנרגיה רבה לשאיבת מים מהכינרת ותפעול המוביל הארצי, הביאו להקמת תחנת הכוח “חיפה ב'” בשנת 1962, בהספק של 150 מגוואט. כעבור 5 שנים, נוספה לאתר תחנת הכוח “חיפה ג'”, בה הופעלו 2 יחידות בנות 141 מגוואט כל אחת. כיום הספקה התחנה הוא 426 מגוואט, צריכת דלק (בתפוקה מלאה 100 טון מזוט לשעה), צריכת מי-קירור (בתפוקה מלאה40,000 טון לשעה)

באר נפט לא מכוסה המחוברת למאגר נפט שבו פועל לחץ גבוה. גובה התפרצות הנפט עלול להגיע ל-60 מ’ או אף יותר. לפעמים המונח מיוחס לבאר שופעת בנפט

טורבינה בעלת דרגת יעילות גבוהה מעל 59% ב-LHV (ערך קלורי תחתון) ו-53% ב-HHV. טמפ’ הכניסה בטורבינה זו מגיעה ל-1500-1700 מעלות צלסיוס. יעילות גבוהה גורמת להפחתת הפליטה של CO2.

קיבוע משטחיות קדיחה לשם תחילת קידוחים ימיים

לפי חוק הנפט הישראלי: לא יעשה בעל היתר-מוקדם או בעל זכות-נפט כל פעולה בתחום מאה מטר ממקום קדוש, אלא בהסכמת שר הדתות

מלפני 11000 שנה עד היום