התהליך מן המאגר אל קצה המבער, אשר כולל חיפושים והפקה, הולכה דרך מערכות צינורות או הובלה של גט”ן, מכירה ושיווק, הובלה והפצה וייצור חשמל באמצעות גז.
דלק בעל יעילות אנרגטית גבוהה ביותר; דלק פוסילי הנשרף באופן “הנקי” ביותר ללא שחרור גופרית דו-חמצנית או חומר חלקיקי והפולט גזי חממה ותחמוצות חנקן ברמות נמוכות בהרבה ממקורות אנרגיה מתחרים כגון נפט או פחם; עלות נמוכה יותר מנפט. בהשוואה לשאר הדלקים פוסיליים, לגז טבעי מגוון רחב יותר של שימושים, כגון ייצור חשמל באמצעות תאי דלק – מתקן המפיק זרם חשמלי כתוצאה מתגובה בין מימן לחמצן. נראה כי בטווח הארוך הגז הטבעי יהווה מעין “גשר מעבר” לשימוש בדלק מימני לא מזהם. בנוסף לכך, הגמישות המעולה של השימוש בגז טבעי מאפשרת לנצלו לייצור חשמל הן בשעות צריכת חשמל בסיסית (baseload) והן בשעות שיא הצריכה. וכמו כן ניתן להקים תחנות כוח מבוססת גז טבעי באזורים מרוחקים מהחופים. במדינות רבות, לרבות ישראל, פחם הוא הדלק המנוצל ביותר שמקבל עדיפות על פני גז טבעי בתחנות עומס בסיס. הסיבה לכך היא עלות תפעול משתנה נמוכה של הפחם בהשוואה לדלקים חלופיים לו. שיקולי עלויות הון הינם הדומיננטיים בבחירת סוג הדלק לתפעול תחנות עומס שיא, מכיוון שהן פעילות לפרקי זמן קצרים בלבד. בארץ, דלקים נוזליים ששימשו בעבר לתפעול תחנות עומס שיא, פינו את מקומם לטובת גז טבעי. לתחנות כוח שפועלות על גז טבעי יתרונות רבים על פני תחנות פחמיות ועלותן נמוכה בהשוואה לאלו המופעלות באמצעות דלקים נוזליים. גז טבעי הוא מקור דלק אמין, ידידותי לסביבה ומוצדק כלכלית. יש לו יתרונות מובהקים על פני פחם (דלק באיכות נמוכה) והוא בדרך כלל מעמיד חלופה אטרקטיבית במיוחד להקמת תחנת כוח בעלויות נמוכות יחסית; עלויות תפעול ותחזוקה נמוכות יחסית – תחנת כוח פחמית יקרה יותר לתפעול בגלל טכנולוגיה מורכבת שמצריכה תוספת כוח אדם (בהשוואה לתחנה גזית), ציוד יקר יותר לתפעול ורכישת חומרים יקרים, כגון אבן גיר, לסילוק גופרית דו-חמצנית; לוח זמנים קצר יותר להקמת תחנת כוח (גורם חשוב במדינות שבהן צפוי מחסור בכושר ייצור); נצילות אנרגטית גבוהה יחסית; הפחתת השלכות סביבתיות; גמישות תפעולית גבוהה יותר; גודל התחנות – אפשרות לבנות תחנות קטנות יותר ואף למקם אותן בחצר האחורית של צרכנים תעשייתיים; השטח המוקצה להקמת תחנת כוח אינו מוגבל לרצועת החוף הנמצאת בקרבת מזח פחם.
רשות הגז הטבעי הוקמה לפי חוק משק הגז הטבעי 2002. הרשות הינה הרגולטור של הענף. תפקידי הרשות: פיקוח על בעלי רישיונות, אישור מפרטים הנדסיים לצורך מתן היתרי בניה, קביעת תעריפים, ריכוז עבודת המטה במשרד התשתיות בנושא הגז הטבעי, מתן הרשאת כניסה למקרקעין לבעלי רישיונות, פרסום מכרזים והכנת רישיונות, גיבוש הסכם הולכה לכלל הצרכנים ועדכונו, קביעת הסדרים ודמי חיבור לצרכני מערכת ההולכה, קביעת אמות מידה לשירות צרכנים הכרעה במחלוקות במשק הגז.
לפני שנת 2003, הגז הטבעי נסחר ונצרך סמוך למיקום הפקתו. לעיתים קרובות היו אף שורפים אותו כפסולת בשדות הנפט עקב מגבלות ההובלה הרבות באותה עת. התקדמות טכנולוגיית הגט”ן והביקוש הגובר לגז טבעי הביאו להתפתחות סחר בינלאומי בגט”ן.
סוג של דלק מאובן (פוסילי) במצב גזי המכיל בעיקר מתאן ( 70%-90%), אך בנוסף אליו הוא כולל כמויות משמעותיות של אתאן, פרופאן, בוטאן ופנטאן – פחמימנים כבדים המופרדים מהגז לפני העברתם לצרכנים, ביחד עם דו תחמוצת הפחמן, המימן, ההליום והחנקן. גז טבעי מופק באותן שדות שבהם מופק נפט וכן משדות גז שאינם קשורים לשדות נפט (כמו במקרה של שדות הגז במזרח הים התיכון) וכן במרבצי פחם (בעיקר כמתאן). > > >
מרכיב נפט מוצק או מוצק למחצה. במצבו הטבעי, הוא בד”כ מכיל גופרית, מתכות ואל-פחמימנים אחרים. צמיגות ביטומן טבעי נטול גז בתנאי טמפרטורה ולחץ האטמוספרי קיימים במאגר נפט היא יותר מ-10,000 סנטיפאוז. בדרך כלל לא ניתן להפיק ביטומן טבעי בכמויות מסחריות, וכמוכן לרוב הוא מצריך עיבוד ראשוני לפני הזיקוק.
