05.07.2009

תחום מוגדר בשוק שבו חברה אחת יכולה לספק שירות באיכות טובה יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר מספר חברות מתחרות. בשוק האנרגיה מערכות הולכת גז וחשמל הם לרוב מונופולים טבעיים. גם בארץ, רשת אספקת החשמל היא מונופול טבעי וגם מערכת הובלת הגז הטבעי.

על פי הגדרת הרשות האמריקאית לניירות ערך, חבית שווה ערך נפט (BOE) של גז טבעי = ששת אלפים רגל מעוקב של גז טבעי לחבית נפט גולמי. תקן 6:1 מבוסס על השקילות התרמית בין הערכים הקלוריים העליונים. למשל: חבית נפט מספקת אנרגיה השווה ל-5.8 מליון BTU, והיא נסחרת היום (יוני 2009) ב-68.8 דולר לחבית. מחיר הספוט של גז טבעי הוא 3.88 דולר למיליון BTU. להפקת אותה כמות אנרגיה כמו חבית נפט יש צורך ב- 5.8 מיליון BTU גז טבעי. לפיכך עלות הפקת האנרגיה באמצעות שימוש בגז הינה 22.5 דולר (כפולה של 3.88 ב 5.8). המונח משמש לכימות נפחי נפט וגז טבעי על בסיס “מקבילות אנרגיה”. כדי להמיר אלף רגל מעוקב (Mcf) של גז לשווי חביות ננט, יש לחלק ב-6.

ישנם כלי רכב ממונעים בגז טבעי שפועלים בגז טבעי דחוס או בגט”ן בלבד (NGV יעודיים) וישנם המתוכננים לפעול גם בגז טבעי וגם בבנזין (NGV היברידיים). גז טבעי ניתן לניצול במצב דחוס (CNG) או במצב מעובה (גט”ן) לתדלוק מכוניות ומשאיות.

כלי רכב ייעודי שממונע בגז טבעי (NGV) מתוכנן לתדלוק בגז טבעי בלבד. לעומתו, NGV היברידי מורכב משתי מערכות תדלוק נפרדות שמאפשרות לרכב לנצל גם גז טבעי וגם דלק קונבנציונלי (בנזין או סולר). באופן כללי, NGV ייעודיים מפגינים ביצועים טובים יותר בהשוואה ל-NGV היברידיים ופולטים פחות מזהמים, מכיוון שהמנועים שלהם מתוכננים באופן אופטימלי לפעילות בגז טבעי. בנוסף לכך, הרכבים הללו לא מצריכים שימוש בשתי מערכות תדלוק – דבר המעלה את קיבולת המטען ומפחית מהמשקל.

בהשוואה לרכבים המתודלקים בבנזין ובסולר, כלי רכב ממונעים בגז טבעי פולטים פחות CO2, NOX ותרחיפים.

טווח הנסיעה של NGV בדרך כלל קצר יותר בהשוואה לכלי רכב המתודלקים בבנזין ובסולר בגלל התכולה האנרגטית הנמוכה של גז טבעי.

לפי חוק הגז הישראלי: מי שמספק גז טבעי המיועד לצריכה בישראל ומביאו, בעצמו או באמצעות אחרים, לנקודת כניסה למערכת ההולכה, לרבות בעל חזקה המספק גז כאמור. או לפי רשות הגז: גורמים פרטיים המעבירים באמצעות צינור גז טבעי (בין אם ישראלי או מיובא) את באמצעות מתקן גט”ן לתחנת קבלה על החוף הישראלי ומוכרים אותו לצרכני גז ולמשווקים.

לאחסון שלושה רבדים, כאשר לכל אחד חשיבות שונה ובדרך כלל גם מאגרים נפרדים, אם כי יכולים להיות מאגרי אחסון שמתאימים לכל 3 הסוגים:

אחסון יומי שעתי: תוספת ל-linepack – אחסון לטווח קצר מאוד שמטרתו לענות לצורכי השיא היומי של המשק, בדרך כלל ההזרמה מתבצעת בלילה וההוצאה ביום.

אחסון חודשי עונתי: אחסון שבא לענות על צורכי תקופות שיא הביקוש. בדרך כלל ההזרמה מתבצעת מחודשי הביקוש המצומצם.

אחסון לאומי אסטרטגי: מיועד לכמויות גז גדולות שיכולות להוות תחליף לספק גז טבעי. בדרך כלל מדובר במאגר גז טבעי המשומר ללא שימוש, או במאגר גז שלתוכו מורם גז טבעי באמצעות תוכנית מסודרת, מבלי להוציאו באופן מזדמן.

האחסון דרוש על מנת לעמוד בביקוש עונתי גבוה לגז טבעי (כלומר, במהלך חודשי החורף הקרים באירופה ובארה”ב). הואיל ומערכת ההולכה פועלת באופן מיטבי כאשר יש זרימה מתמדת של גז לאורך השנה, הגז מאוחסן בתקופות של ביקוש נמוך בקיץ ואז נעשה בו שימוש בתקופות שיא. האחסון משמש גם למטרות איזון ו/או בתקופות של אספקה בלתי רציפה. הביקוש לגז טבעי למטרות חימום בימי החורף מייקר את מחירי הגז הטבעי. השימוש המסחרי במתקני אחסון גז טבעי נשא תפקיד מכריע במיתון השלכות הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה בינואר 2009. בדרך כלל במהלך שני הרבעונים הראשונים של השנה, שיעור צריכת הגז מאחסון עומד בדרך כלל על 2.5% בשבוע. בשבועיים האחרונים של חודש ינואר, לעומת זאת, כאשר עקב הסכסוך רוסיה ניתקה את אספקת הגז לאירופה דרך אוקראינה, שיעור זה זינק ל- 15%. יחד עם זאת, יש לזכור כי קיבולת אחסון והובלה יומית לעולם לא תהיה בלתי מוגבלת. המומחים מאמינים כי מתקני אחסון מסחריים חדשים וקיימים יחד עם נתיבים חלופיים לאספקת גז ומתקנים לגיזוז גט”ן מהווים אמצעי מכריע להבטחת ביטחון אספקת אנרגיה. נכון להיום, באירופה מתכננים קיבולת אחסון חדשה בסך 60 מיליארד מ”ק עד 2015.

חוק משק הגז הטבעי, מסדיר בעיקר את נושא הולכה, חלוקה ושיווק של גז טבעי בתחומי מדינת ישראל. מטרותיו של החוק שנחקק ב- 2002 הן ליצור תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל באמצעות המגזר הפרטי ולקיום תחרות בענף זה, בהתאם למדיניות הממשלה בתחומי הכלכלה והאנרגיה; להסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי באופן שיאפשר השקעות בו ומתן שירותים ברמת איכות, אמינות וזמינות נאותים, ובשים לב לשיקולי יעילות; להבטיח שמירה על הבטיחות בפעילויות במשק הגז הטבעי. חוק משק הגז הטבעי, התשס”ב 2002- והתקנות שהותקנו מכוחו, קובעות הוראות בעניין אחסון, הולכה, חלוקה ושיווק של גז טבעי בישראל, ובכלל זה כי הקמתם והפעלתם של מערכת הולכה, רשת חלוקה, מפעל גט”ן ומתקן אחסון של גז טבעי טעונים קבלת רישיון משר התשתיות

קיימים עד 5 סוגי תעריפים לצרכני גז טבעי בישראל: מחיר הרכישה של גז טבעי מאחד הספקים (ראה טבלה שלהלן); תעריף הולכה שמורכב מתעריף הזרימה בפועל במערכת הולכה ומתעריף קיבולת במערכת הולכה, עלות חיבור חד פעמית לרשת החלוקה ותעריף חלוקה.