הסכם בין בעלים של שדה נפט או גז אשר משתרע מעבר לאזור רישיון אחד. ההסכם מיועד לצורך פיתוח שדה נפט/גז כיחידה בודדת ולהקצאת עתודות, עלויות הפקה וכו’, ולכן כל החברות שמפעילות את השדה שותפות בפיתוח על מנת להפיק את המירב מן המשאבים במאגר. הסכם ההפעלה שנחתם בין הצדדים מסדיר את הפעלתם של שני בלוקים תחת שני חוזים נפרדים במסגרת גבול מדיני משותף.

תעודת סל המשקיעה בחוזים עתידיים על מחיר הגז הטבעי במטרה לחקות את מחיר הגז. ההשקעה בדרך זו (או בדרך של השקעה ישירה בחוזים עתידיים על מחיר הגז) היא מסוכנת מאד ואינה מומלצת למשקיעים לא מנוסים. התשואה שמניבה UNG יכולה לסטות באופן משמעותי ממחיר הספוט לאור העלויות והקשיים שבגלגול חוזים לפקיעה הבאה ( (Backwardation, Contango

איחוד האמירויות הערביות הצטרף לארגון אופ”ק בשנת 1967 והוא אחד ממפיקי נפט החשובים בעולם, חמישי בגודלו במזה”ת מבחינת עתודות נפט וחמישי בגודלו בעולם מבחינת עתודות גז טבעי. בבעלות האיחוד כ-10% מעתודות הנפט העולמיות.

השטח המיועד לחיפושים (באקרים) מהווה נתח חשוב בתיק הנכסים של חברת נפט וגז, אך אמידת הערך הכלכלי של שטח זה היא משימה בלתי אפשרית בעבור האנליסטים, בייחוד כאשר מדובר בשדות נפט/גז פוטנציאליים שטרם פותחו. שטח זה כולל עתודות מוכחות בלתי מפותחות וכמו כן עתודות לא מוכחות ולא מפותחות, ולעיתים מהווה אחוז משמעותי (10%-20%) מערך העתודות של החברה.

סיכוני חיתום בתעשיית האנרגיה מדורגים גבוה בהשוואה לתעשיות אחרות. בין הסיכונים הללו נמנים ריכוז ערכים גבוה, תנאי תפעול קשים, סביבת עבודה עוינת לעיתים קרובות, תלות עסקית מורכבת ותנאי מזג אוויר קשים. הפסדים דו שנתיים הנובעים מנזקים פיסיים ושיבושים עסקיים נלווים מסתכמים לבדם בלא מעט מיליארדי דולרים, בעוד שחתמי ביטוח נושאים ברוב העלויות ההפסד. החתמים המנפיקים הון מניות בעבור החברות העוסקות בהפקה ימית של נפט וגז, שוקלים האם ניתן לקבל תגמול הולם בתמורה לנטילת הסיכונים הכבדים (ולעיתים גם קשים להערכה) הללו, תוך לקיחה בחשבון הן את ההפסדים “הנורמליים” והן את ההפסדים הבלתי ניתנים לחיזוי. המדד הטוב ביותר לאמידת הרווחיות של חברות ביטוח בתעשיית האנרגיה הוא פרק זמן ארוך, כגון 10 שנים, אך יחד עם זאת חייב להיות איזון הולם בין הסיכון לתגמול, אחרת מה הטעם בנטילת סיכונים גבוהים שכאלה? סופת הוריקן “איוון” יצרה הפסדים עסקיים מצטברים בהיקף גדול מן הצפוי, כתוצאה מהנזק שנגרם ע”י סחף בוץ ימי לצינורות נפט תת-ימיים נחוצים. גילן ומצבן של אסדות הקידוח היו גורמי המפתח להיקף נזקי סופה זו, שהתרחשה בשנת 2004. סופות “קטרינה” ו”ריטה” משמשות באופן דומה כתזכורות לגביית מחיר גבוה מדי ומלמדות על היקף הפגיעה בחברות נפט וגז כתוצאה מנזק ישיר לנכסיהן או על העלייה במימדי הפגיעה כתוצאה מהשלכת הנזק על לקוחות וספקים. הערכת המאפיינים הטכניים של כל סיכון צריכה להתבצע ברמה הגבוהה ביותר. כמוכן, יש להימנע מן הפיתוי להתמקד באסון טבע שהתרחש לאחרונה ולהתעלם מן הסיכונים התפעוליים בעלי חשיבות, כגון שריפה, פיצוץ ושבר מכני. איכות תקני ניהול ותחזוקה נובעת באופן ישיר מן הלקחים שהופקו בעקבות ההפסד ומאפשרת לעשות אבחנה בין שני סיכונים דומים לכאורה. פיתרונות משביעי רצון בתכנית הכנה לסופה, מעבר לנושאים הקשורים בהגנה ושמירה על חיי אדם, מהווים את המפתח להערכת סיכונים. נושאים חשובים לבדיקה הם סגירה מאורגנת ומתוזמנת של תחנות כוח, אסדות קידוח וכו’, טיפול בחומרים מסוכנים והליכי תפעול בטוחים. נדרשת הערכה יסודית של ההשלמות לכיסוי ביטוחי בסיסי. כיצד ההשלמות הללו עלולות להגדיל את סכום הפיצוי בהצעה, הגדרת גבול אחריות מעשי וכיצד לתמחר את הכיסוי המשלים הם הנושאים החיוניים שעל החתם לפתור, כגון פינוי הריסות, בטיחותן של בארות נפט, שיבושים עסקיים אפשריים. עליות חדות במחירים כתוצאה משיבושים בתשתיות מרכזיות של שרשרת האספקה והשלכתן על רווחי מפעיל רשת החשמל הם נושאים מוכרים בקרב חתמי ביטוח בענף החשמל, המנפיקים פוליסות שמתייחסות להפסד ריאלי ועלות יומית מקסימלית. שיפור הטכניקות לפיקוח על הצטברות הסיכונים ולהדמיית הפסדים הוא צעד הכרחי להבטחת בקרה אפקטיבית על תיק המניות ומתן מענה לצורך ההולך והגובר ברמת דיווח גבוהה. פיזור גיאוגרפי בתוך התיק הוא כלי איזון אפקטיבי המשמש את חתמי הביטוח (ולעיתים גם את חברות האנרגיה עצמן) בהערכת הסיכונים הנובעים מאסונות טבע וייתכן גם בחיפוש יעדים “ידידותיים” יותר מהבחינה הזו ברחבי העולם.

הגוף המפקח על הנפקה והפצה של מניות תאגיד או חברה מנפיקה אחרת. החתם עובד בצמוד עם הגוף המנפיק לקביעת מחיר הצעה של המניות, רוכש את המניות מן המנפיק ומוכר אותן למשקיעים. החתמים מרוויחים בד”כ מעמלות החיתום המוטלות על לקוחותיהם וכמו כן ממכירת המניות למשקיעים. החתם נושא באחריות בלעדית להנפקת המניות לציבור. במידה ואיננו מצליח למכור את כל המניות במחיר הנפקה שנקבע ייתכן וייאלץ למכור את המניות העודפות במחיר נמוך מהמחיר ששילם עבורן או לחלופין להחזיק במניות הללו. בשנת 2007 קבוצת סיטי הודיעה על מיזם בשווי 50 מיליארד דולר להתמודדות עם שינוי האקלים העולמי. תקופת המיזם נקבעה ל-10 שנים, והוא יתמקד בהשקעות ומימון לתעשיית האנרגיה המתחדשת, טכנולוגיה “נקייה” וכל פעילות אחרת להפחתת פליטות פחמן. יתר על כן, סיטי ממשיכה להיות מקור מימון מוביל לתעשיית הפחם.

נושאים הקשורים בכשל המוכר לספק גז בנפח נקוב בהזמנה. במידה והחוסרים באספקה נובעים מגורמים שמקורם בכוח עליון, אזי מחויבות ה-ToP של הלקוח תצומצם בהתאם לכמות הגז שהמוכר לא העביר. אם המוכר אינו יכול לטעון לסיבות שמקורן בכוח עליון, הקונה יכול להפעיל גם סנקציות עבור נזקים שנגרמו או לדרוש שאספקת החסר תירשם כמחסור בגז (shortfall gas)

תקנות בנוגע להקצאת קיבולת בלתי מנוצלת בתשתיות לצד שלישי. למשל, בענף הולכת גז טבעי בנסיבות מסוימות, כאשר לא כל הספקים מנצלים את מלוא יתרת הקיבולת העומדת לרשותם, קיבולת לפי עיקרון “נצל או הפסד” (UIOLI) היא קיבולת שהופכים לזמינה בעבור ספקים אחרים שניצלו את מלוא יתרת הקיבולת שהיו זכאים לה. במתקן גט”ן שיטה ה UIOLI היא שיטה שבה קיבולת האחסון הלא מנוצלת עוברת לשוק, גם אם הוזמנה על ידי אחד השחקנים. מאחר ותופעת תפיסת הקיבולת ע”י הספקולנטים ידועה וקיימת במתקני LNG בעולם. בלב התופעה – נכונותן של חברות אנרגיה ענקיות לשריין לעצמן קיבולת במספר רב של מתקני גיזוז בעולם ולנווט מיכליות LNG לשווקים בהם המחיר גבוה יותר באותה העת. הדבר מונע מהגופים המעוניינים לייבא LNG באמצעות המתקן לעשות כן, היות ואין בידם קיבולת פנויה. המודלים – ה-Open Season וה- First Come First Served אמורים להיות מושלמים ע”י ההסדרים של UIOLI ו/או מסחר משני בקיבולת המתקן. הסדרי UIOLI אינם פשוטים לניסוח, היות והאחסון מטבעו מערבב גז של שחקנים שונים והגז המאוחסן המזדמן לפי UIOLI מתערבב עם הגז המאוחסן לפי חוזים ארוכי טווח. בנוסף לכך, במדינות רבות (כגון ארה”ב), אם חברות נפט וגז אינן מפעילות את הזכיון שלהן על שדה נפט/גז תוך 5-10 שנים, הן מחזירות את שטח הזיכיון, שלעיתים מתגלה כנטול משאבי אנרגיה, לממשל הפדרלי ומפסידות הון עתק שהושקע בחיפושי נפט וגז ולעיתים מסתכם במאות מיליוני דולרים >