05.07.2009
מיקום קדיחה פוטנציאלי בסמוך לבאר קיימת. מרחק מיקום קדיחה מן הבאר הקיימת לעיתים נקבע במסגרת תקנות well spacing.
באר שנקדחת סמוך לבאר תגלית. הבאר גם נקדחת כדי למנוע את זרימת הנפט / הגז ממקטע אחד למקטע אחר שממנו כבר מתבצעת הפקה.
חוסר התאמה אופקית בין נקודות בשני צידי השבר, שיכול לנוע בין מילימטרים בודדים לקילומטרים.
פרקי זמן שבמהלכם רמת התפוקה או רמת הצריכה נמוכה. בהקשר של החשמל בישראל, למשל, רמות נמוכות של צריכת חשמל נרשמות בשעות הלילה ובסופי שבוע. בשעות אלה תעריף החשמל נמוך יותר עבור לקוחות בעלי הסכם תעו”ז
דירוג אוקטאן של בנזין הוא מדד לעמידות הדלק בפני נקישות במנוע הצתה חשמלית. נקישות היא תופעה המתרחשת כאשר תערובת דלק-אוויר מתלקחת טרם זמנה, כלומר לפני שהפלאג (או המצת) מקבל מתח ומצית אותה. הדבר קורה כאשר תערובת דלק-אוויר בצילינדר מתפוצצת במקום להישרף בצורה מבוקרת. גורמים אפשריים לתופעה הם שריפת התערובת בתזמון מוקדם מדי או התחממות יתר של המנוע כאשר חום בחלל הצילינדר גורם לשריפת התערובת לפני שהמצת “מגיע” אליה. ההצתה המוקדמת גורמת לירידה בתפקוד ואף עלולה לגרום נזק למנוע. >בתכנון המנוע נקבע RON מינימלי עבור הדלק שישמש אותו. לדלקים בעלי דירוג אוקטן גבוה עמידות גבוהה יותר בפני נקישות. קיימים שלושה סוגים של מספרי אוקטן והם מיוחסים לכל הדלקים. מספר אוקטן בשיטת מחקר (RON) נמדד בתנאי בדיקה פשוטים. מספר אוקטן בשיטת מנוע (MON) נמדד בתנאי בדיקה נוקשים יותר תוך הפעלת מנוע במהירות ובטמפרטורה גבוהים יותר. הממוצע בין שני מספרי האוקטן הללו משקף בצורה הטובה ביותר את תנאי הנהיגה בפועל. ערך זה נקרא road octane number והוא מדווח בתחנות דלק במדינות שונות בעולם, כגון ארה”ב. >
תחנות כוח גרעיניות מספקות כ-16% מצריכת החשמל העולמית עם כ-440 כורים גרעיניים הפועלים ב-30 מדינות. כ-75% מצריכת החשמל של צרפת מיוצרת ע”י תחנות כוח גרעיניות. אנרגיה גרעינית מיוצרת תוך שימוש באורניום ופעילות הכור הגרעיני מאפשרת להפיק אנרגיה מכמויות קטנות של דלק מבלי לגרום לזיהום הסביבה כמו בתהליך שריפת דלקים פוסיליים. הכור הגרעיני משתמש במוטות אורניום והחום מיוצר ע”י ביקוע גרעיני. הנייטרונים מתנגשים באטומי אורניום, אשר כתוצאה מכך מתפרקים לשני חצאים ומשחררים אנרגיה בצורת חום. הפחמן הדו-חמצני נדחס לכור גרעיני על מנת ללכוד את החום והגז החם המתקבל מחמם את המים ליצירת קיטור. הקיטור משמש להנעת טורבינות שבדיעבד מפעילות את הגנראטורים. במהלך עשרים השנים האחרונות לא הוקמה אף תחנת כוח גרעינית חדשה בעולם מלבד צרפת והמגמה היא לסגור תחנות כוח ישנות או לשקמן. קיים צורך בלתי נמנע בהגברת ניצול אנרגיה גרעינית להתמודדות עם הביקוש העולמי הגובר לאנרגיה (שעל פי התחזית צפוי להכפיל עצמו פי שניים ב-50 השנים הבאות), אך אין די בכך. במציאות, מתן מענה להכפלת הביקוש לאנרגיה (עלייה ב-13 טרה-ואט) כרוך בהקמת 13,000 כורים חדשים, או במילים אחרות – כור חדש כמעט כל יום במהלך 50 השנים הבאות. לוקח 10 שנים להקים כור גרעיני. רק 60 כורים חדשים יושלמו בעשר השנים הבאות.
עבודות הקמת קמ”ג החלו בשנת 1959 כחלק מן המדיניות לפיתוח הנגב. בקריה פועל כור IRR-2 שמתודלק באמצעות אורניום טבעי. האטה וקירור הכור נעשים באמצעות מים כבדים. ההספק הנומינלי של הכור שווה ל-26 מגה-ואט. המחקר בקמ”ג נועד להרחיב ולהעמיק את הידע הבסיסי במדעי הגרעין ובתחומים הקרובים להם ולהוות תשתית לניצול המעשי והכלכלי של האנרגיה הגרעינית ולשימוש בה. בקמ”ג קיים אתר ארצי להטמנת פסולת רדיואקטיבית. לאתר זה מפונה הפסולת הרדיואקטיבית מבתי חולים, מוסדות מחקר והשכלה גבוהה, מכונים פרטיים ומפעלים.
תחנות כוח גרעיניות מספקות כ-75% מצריכת החשמל של צרפת. המעבר לאנרגיה גרעינית היה הדרגתי והחל לאחר שהנשיא דה-גול קיבל החלטה להוציא את צרפת מאלג’יריה ולהפכה למדינה עצמאית מבחינה אנרגטית. לעומת זאת, הכורים הגרעיניים בבריטניה, המדינה הראשונה שניצלה את כוח האטום להפקת חשמל משתמשת בחשמל גרעיני זה יותר מחמישה עשורים ומייצרים כ19% מצריכת החשמל שלה מאנרגיה גרעינית., אך רוב תחנות כוח “מגנוקס” (תחנות כוח גרעיניות הוותיקות ביותר בבריטניה) הפסיקו את פעילותן, ובשנתיים הקרובות צפויות להיסגר שתי תחנות כוח אחרונות מסוג זה. אחרי 2023 בריטניה תישאר עם תחנת כוח גרעינית אחת (בסייזוול שבחבל סופולק). למרות רצונה של הממשלה להקים תחנות כוח גרעיניות חדשות, קרוב לוודאי שיעברו לפחות 10 שנים לפני שהתחנות הראשונות יחוברו לרשת. סין מתכוונת להקים שמונה כורים גרעיניים לשימוש אזרחי בשלוש השנים הקרובות, נוסף על ה-11 הקיימים. ליטא, המדינה השנייה בעולם, אחרי צרפת, שמשק החשמל שלה מבוסס ברובו על אנרגיה גרעינית. ברשותה של ליטא, שבה 3.5 מיליון תושבים, מפעל אחד לייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. מפעל איגנלינה, שבנייתו החלה על ידי ברית המועצות בסוף שנות ה-70, מייצר 70% מתצרוכת החשמל של המדינה, והחשמל מהכור מהווה חלק נכבד מהייצוא של ליטא. הכור הראשון, שהוקם שם בסוף שנות ה-70, סגר את שעריו בשנת 2004, וליטא הבטיחה, כאחד מהתנאים לקבלתה לשוק האירופי המשותף, לסגור גם את הכור השני עד סוף 2009. עובדה זו עלולה להציב אותה בפני משבר אנרגיה חמור והפרלמנט הליטאי כבר קבע שעתיד הכור יוכרע במשאל עם. הכור הליטאי הוא מאותו דגם שהתפוצץ בצ’רנוביל. איטליה החלה להפיק חשמל מאנרגיה גרעינית משנת 1963, אך בשנת 1987, בעקבות אסון צ’רנוביל, הוחלט במשאל עם לסגור את שני הכורים הפעילים שהיו ברשותה. באוגוסט 2009 הפתיע הסנאט האיטלקי כשאישר את השימוש באנרגיה גרעינית. השינוי נובע מהתלות הגדולה במקורות אנרגיה שמחוץ למדינה, מהמחיר הגבוה שמשלמים האיטלקים עבור חשמל, פי 1.6 מהממוצע האירופי, וגם מהעובדה שמפלגת הירוקים נעלמה מהפרלמנט
כל האנרגיה הגרעינית המופקת כיום נוצרת בתהליך הנקרא ביקוע שבו מבקעים את הגרעין של אטום כבד (אטום של אורניום, לדוגמה) לשניים או יותר גרעינים קלים יותר. תהליך הביקוע עצמו אינו מייצר חשמל, אלא מפיק כמויות עצומות של חום המשמש ליצירת קיטור. הקיטור מניע טורבינות גדולות המסובבות גנרטורים חשמליים כדי לייצר חשמל. התהליך זהה לייצור אנרגיה בשריפת פחם או גז טבעי מכל הבחינות מלבד אופן הפקת הקיטור.
שתי תאונות גרעיניות הבולטות ביותר הן תאונת אי שלושת המילין שהתרחשה בשנת 1979 בארה”ב ואסון צ’רנוביל שהתרחש באוקראינה בשנת 1986.