Month: July 2009

אומדן תפוקת נפט שמחולק בנפח הנפט במאגר לפני תחילת הפקה. המקדם מצביע באחוזים על אומדן הפחמימנים שניתן להפיק. הנתון הסופי שמתקבל בפועל מושפע באופן משמעותי משיקולים כלכליים וטכנולוגיים מורכבים. בסיווג משאבים מפיקים נכללת תפוקה מצטברת, עתודות מוכחות, עתודות שאינן מסווגות כתגלית ותוספת לעתודות בשדות המסומנים כתגלית.

לדוגמה, התאוששות מחיר הנפט תלויה בהתייצבות הכלכלה העולמית או בצפי כי ארגון המדינות המייצאות נפט מתכנן לצמצם את מכסות התפוקה

ירידה במחירי האנרגיה נובעת בחלקה מן המשבר הכלכלי שבעקבותיו צנח הביקוש לאנרגיה, אך קיימים גם גורמים מבניים אחרים שהשפיעו קודם לכן על היחלשות שווקי הנפט. ניתן לייחס את הסיבות העיקריות לשינוי במחירים ל-4 גורמים עיקריים: (1) קיבולת עודפת למספר שנים; (2) כוחות שוק קצרי-טווח שמנבאים ירידות בשוק ההון למספר שנים (היצע, ביקוש, מלאי, מזג אוויר ושיעור הצמיחה הכלכלית);) 3( צפי לשקט פוליטי וגיאופוליטי יחסי במספר השנים הבאות;(4) בריחת הון משווקי הסחורות-commodities. ההפסדים הנובעים מנפילת מחיר הנפט, שהחלה בשנת 2008, יוצרים אתגרים חסרי תקדים למדיניות חוץ ופנים של אירן, רוסיה וונצואלה כאשר הירידה בהכנסותיהן גורמת לעיכוב יעדי מדיניות החוץ שדורשים השקעת הון. בעוד שמדינות כגון ארה”ב, סין או יפן רואות בירידה זו אופק הזדמנויות חדש שהיה קודם לכן מחוץ להישג ידן.

הסוגיות המשפיעות על מחירי נפט וגז טבעי נושאות בחלקן אופי פסיכולוגי (השקעות ספקולטיביות, סיכונים נתפסים, התערבות ממשלתית בשווקי נפט וגז בדרך של מתן סובסידיות) ובחלקן נובעות מגורמים כלכליים, פוליטיים וטכניים (ביקוש גבוה, מחסור בקיבולת פנויה לאורך כל שרשרת האספקה – הובלה, אחסון וזיקוק וסכנת השיבוש). הסוגיות המשפיעות על המחירים בצד האספקה והביקוש כוללות גם את תנאי מזג האוויר (סופות הוריקן הגורמות לירידה באספקה, השימוש המוגבר בכלי רכב ומיזוג בעונת הקיץ), אירועים גיאופוליטיים במדינות המייצאות אנרגיה, תל”ג גבוה במדינות הצורכות אנרגיה ומגוון רחב של גורמים אחרים. בשנת 2000, כאשר הגז הטבעי הפך למקור אנרגיה זמין בישראל, מחירו עמד על כ-2.5$ למיליון BTU, בזמן שמחירו הממוצע באירופה וארה”ב היה 3.2$ ו-4.2$ למיליון BTU בהתאמה. בשנת 2007 מחיר הגז הטבעי הגיע ל-7$ ו-9$ בארה”ב ובאירופה בהתאמה ולאחר זמן קצר זינק לשיא של 15$ למיליון BTU בעקבות סופת הוריקן מזעזעת שפקדה את ארה”ב במדינות הגובלות עם מפרץ מקסיקו בקיץ 2005. במהלך אותה התקופה התרחשה עלייה דרמטית בעלויות הגט”ן אשר זינקו פי ארבעה מ-2 מיליארד דולר ל-8 מיליארד למתקן ניזול. נפט ברנט, אשר מחירו עמד על 28.5$ לחבית בשנת 2000, עבר לראשונה בהיסטוריה את המחסום הפסיכולוגי של 100$ לחבית בתחילת שנת 2008, הגיע לשיא של 147.27$ לחבית ב-11 ביולי 2008, וזמן קצר לאחר מכן בחודש ספטמבר מחירו ירד והגיע למחיר גבוה במעט מ-100$ לחבית. באוקטובר 2008 מחירו ירד ב-50% מתחת לסף של 70$ , וזאת לאחר שהגיע לשיא באותה השנה

שווי הגז מוגדר כיחס בין מחירי גז למחירי נפט (באחוזים).

שווי = מחיר גז מחולק בחיר הנפט * מקדם המרה

כאשר הנפט נסחר ב-100$ לחבית, שווי הגז ביחס לנפט יהיה כ-17.2$ למיליון יחידות תרמיות בריטיות של גז טבעי.
בקרב מדינות המייצאות גז יש המאמינים כי גז טבעי אינו מוערך כראוי בשוק וכי מחירו צריך להיות כמחיר הנפט. הגורמים הללו מנמקים את עמדתם בכך שהגז לרוב יקר יותר להפקה בהשוואה לנפט וטמונים בו ערכים מוספים, כגון ערך סביבתי. השוק האסייתי לחוזים ארוכי טווח על גז טבעי נוזלי כבר נמצא במגמת עלייה לכיוון מחירי נפט.
בתקופות מסוימות נצפה דמיון רב מאוד בין מגמת מחירי הגז למגמת מחירי הנפט. כך למשל, ביולי 2008 ,כאשר הנפט נסחר ב-144$ לחבית, מחיר הגז טיפס לשיאו והגיע ל-13.69$ ל-mmbttu, וכאשר מחיר הנפט התרסק תוך שישה חודשים, הגז הטבעי צנח גם הוא ל-3$ ל-mmbtu – ירידה של 80%. במהלך השנתיים האחרונות מגמה זו נשברה, ולכן נפט וגז נסחרים על בסיס המרכיבים הייחודיים להם.

מאגר נפט תת-קרקעי. שדה נפט מורכב מבריכה אחת או מספר בריכות