05.07.2009
אופ”ק מתכוון לקצץ משמעותית בתפוקת הנפט ב-2009 על רקע הירידה בביקושים. אופ”ק עלול להפחית את תפוקתו בשיעור של עד 2 מיליון חביות ביום
עם עליית מחירי הנפט, אירופה וארה”ב מפעילות לחץ על אופ”ק להגביר את התפוקה בתקווה שהדבר יגרום לירידה במחירי הנפט. אולם אופ”ק מתנגדת להגברת התפוקה בטענה שהספקולנטים ושער דולר נמוך הם הגורמים העיקריים לזינוק במחירי הנפט בשנת 2008 ולא שוק נפט הדוק
מדינות פרו-מערביות ומתונות בארגון אופ”ק, כגון ערב הסעודית ואמירות ערביות מאוחדות הגיעו להבנה כי עלויות אנרגיה גבוהות פוגעות בביקוש ומעוררות מוטיבציה בקרב הצרכנים לחפש אלטרנטיבות לנפט, ולכן הן מעוניינות בשמירה על מחיר הנפט סביב 100$ או אף מתחת לסף זה, גם על מנת להקטין את הרתיעה הפוליטית מפני הקרטל. קבוצה אחרת בארגון, אשר מורכבת ממדינות המצדדות במדיניות מחירים נוקשה, כגון אירן וונצואלה, זקוקה נואשות לשמירה על מחירי נפט גבוהים למימון מגוון רחב של מדיניות חברתית ופוליטית, וכמוכן לשימור כוחה והשפעתה בעולם.
כאשר קיים בשוק מספר קטן של מוכרים וכל אחד מהם יכול להשפיע במעשיו הן על מחיר השוק והן על המתחרים במידה ניכרת. בעוד שלעיתים קרובות משתמשים במונח קרטל כתחליף למונח אוליגופול, קיים הבדל משמעותי ביניהם. לקרטלים אין בהכרח יכולת לשלוט בשוק, וכמוכן אינם בהכרח נוצרים על מנת לבסס שליטה, ולעומת זאת ייעודו הראשוני של אוליגופול הוא לשמר את כוחו באמצעות הפעלת שליטה על שווקים.
כל סוג של פחמימנים בלתי רוויים עם שרשרת פתוחה, כגון אתילן. הנוסחה הכללית של האולפינים היא CnH2n
תהליכי פיתוח מאגרי נפט והפקת נפט גולמי מתחלקים ל-3 שלבים: שלב ראשוני, שלב משני, ושלב שלישוני (הפקה בשיטות מתקדמות). במהלך ההפקה הראשונית, הלחץ הטבעי שקיים במאגר או כוח הכבידה מסיעים את הנפט לכיוון בור הקידוח בשילוב עם שיטות האצה מכאנית (כגון משאבות) שמביאות את הנפט אל פני הקרקע. אולם בשלב זה מצליחים להפיק בד”כ רק כ-10% מכלל הנפט המצוי במאגר. שיטות ההפקה המשנית משלבות הזרקה של מים או גז אל תוך המאגר, על מנת להפעיל לחץ על הנפט ולהסיעו אל בור הקידוח. בשיטה זו ניתן להפיק בד”כ בין 20%-40% מהנפט שבמאגר. למרות ההפקה המוצלחת משדות נפט רבים לאחר השלב המשני, חברות מפיקות מיישמות לעיתים גם שיטות הפקה מתקדמות שמעניקות את הסיכוי להפיק בין 30%-60% או יותר מהנפט במאגר.
ג’אקומו לוצ’יאני הגה את הנחת ה-oil rent, הגורסת כי מדינות בעלות הכנסה משמעותית ויציבה מנפט אינן פועלות למען זכויות האדם. השקט הפוליטי והחברתי שמשיגים משטרים עם הכנסה יציבה מנפט, הוא תוצאה של יכולתם לספק את צרכי האזרחים, לרוב ללא היטלים (האזרחים אינם משלמים מיסים). מכאן שירידה חדה במחירי הנפט עלולה לגרום לאי יציבות פוליטית וחברתית במדינות הללו.
בית הזיקוק באשדוד החל לפעול בשנת 1973. החלטת ועדת שרים לענייני הפרטה מיום 26.12.04 (מח/20), קבעה כי חברת בתי זקוק לנפט בע”מ (בזן) תופרט בדרך של פיצול בתי הזיקוק לשתי חברות, על ידי כך שתוקם לבזן חברת בת שתיקרא בית זיקוק לנפט אשדוד בע”מ (בז”א), שכל מניותיה יימכרו במכירה פרטית כמקשה אחת. ב-1 באוגוסט 2006 רכשה חברת פז את בית הזיקוק באשדוד תמורת 3.25 מיליארד שקל, וזה הפך לחברה בשם פז בית זיקוק אשדוד בע”מ. שטחו הכולל של בית הזיקוק באשדוד כ-1,000 דונם, והוא בעלי כושר זיקוק של כ-4 מיליון טון נפט גולמי בשנה. פז בנתה תחנת כוח פרטית במתחם בז”א בטכנולוגיית קו-גנרציה, כדי לספק את צרכי החשמל והקיטור של מפעל הזיקוק. בספטמבר 2004 חתם בית הזיקוק על חוזה עם ספקית הגז הטבעי ים תטיס לרכישת גז טבעי בהיקף 1.3 מיליארד קוב בשנה עבור פעילותו ועבור הספקת תחנת הכוח הפרטית. בניית התחנה הושלמה בעלות של כ-30 מיליון דולר בהספק של כ-45 מגה-ואט, כאשר בית הזיקוק נזקק לכלל כושר ייצור הקיטור של התחנה אך רק לכ-25 מגה-ואט חשמל בשנה. את היתרה מתכוונת פז למכור לצרכני חשמל. ביולי 2009 תחנת הכוח הפרטית של פז חתמה על הסכם לאספקת מלוא צריכת החשמל של מפעל החברה נומוניקס בקרית גת. בעלי השליטה בחברת נומיניקס הם אינטל (45.1%), החברה השוויצרית אס. טי. מיקרואלקטרוניקס (48.6%) וחברת השקעות פרטית פרנסיסקו פרטנרס (6.3%).
בספטמבר 2009 פז השיקה תחנת כוח שנייה בשיטת קוגנרציה במתחם בית הזיקוק שלה באשדוד. מדובר בתחנת כוח של כ-60 מגה-ואט חשמל שמיועדים למכירה ללקוחות. 40 טונות קיטור לשעה שמופקים על ידיה ישמשו את צורכי בית הזיקוק. עלות הקמת התחנה נאמדת ב-200 מיליון שקל. קירור התחנה מתבצע באמצעות מתקן מים שהוקם בהשקעה של כ-70 מיליון שקל. מדובר במתן ביולוגי לטיהור שפכים.
16.5.2011 – שירותי בריאות כללית ופז חתמו על הסכם לאספקת 1 MW חשמל מתחנת הכוח הפרטית של פז באשדוד לבית החולים לוינשטיין בהיקף של כ-10 מיליון ₪ ל-4 שנים