התאגיד הוקם כסוכנות בממשל אמריקאי בשנת 1971. OPIC עוזר לעסקים בארה”ב להשקיע במדינות מעבר לים, מעודד פיתוח כלכלי בשווקים חדשים ומתפתחים, משלים את המגזר הפרטי בניהול סיכונים הקשורים בהשקעות זרות ישירות ותומך במדיניות חוץ של ארה”ב. אופי”ק סיפקה לחברת חשמל אשראי בגובה 250 מיליון דולר כנגד סיכון פוליטי לצורך הקמת קו ימי להולכת גז טבעי בישראל. בנוסף, אופי”ק העניקה למורגנטי, השותף האסטרטגי של ארה”ב בחברת האנרגיה של עזה (GPGC), ביטוח כנגד סיכון פוליטי בשווי 48 מיליון דולר.
ארה”ב ומדינות חברות בארגון ה-OECD מודאגות מ”התמכרותן לנפט” ככלל ומתלותן בנפט המזרח תיכוני בפרט. ואכן, מאז ומתמיד מדינות המזרח התיכון היוו מקור לכמחצית מאספקת הנפט העולמית, וכך גם יהיה בעתיד. אי אפשר לקרוא לעובדה זו הפתעה, מכיוון שהאזור מחזיק ביותר ממחצית עתודות האנרגיה העולמיות. אף על פי כן, לתלות זו פיזור סטטיסטי נרחב, החל מ-82% ביקוש ביפן ועד ל-26% במערב אירופה ו-21% בארה”ב. היצע הגז הטבעי של אלג’יריה וקטאר מצא את דרכו לאירופה ולאסיה כמקור אספקה גדול ואמין, דבר המוריד את רמת התלותיות של אסיה בספקים אלטרנטיביים כדוגמת רוסיה. סכסוכים סביב נושא הגז הטבעי ערערו את היחסים בין רוסיה לשכנותיה, בייחוד אוקראינה, בלארוס וגיאורגיה. בנוסף, ממשיכים להתחולל מאבקי כוח בין רוסיה למדינות המערב על שליטת המונופול בייצוא ובקווי צינור. לאור המצב המתואר לעיל, ניתן לומר כי מדינות המזרח התיכון מסייעות במידה מסוימת להפחית את הלחץ הרוסי. יתר על כן, יש לציין כי מדינות המפרץ הפרסי, ובראשן ערב הסעודית, סיפקו ייצוא נפט סדיר למדינות רבות ברחבי העולם ברבע המאה האחרונה. אחד ההיבטים השליליים ביותר בסוגיה זו מתרכז ללא ספק סביב אירן המספקת כ-4% מצריכת הנפט האירופאית ו-10% מצריכת הנפט של יפן. בשנת 2006 רווחיה מייצוא אנרגיה הסתכמו ב-51 מיליארד דולר, מכאן שהנפט האירני מסייע למימון טרור ולצמיחת משטר דיקטטורי השולל את קיומה של מדינת ישראל. בחינת הסוגיה על פי מגוון רחב של שיקולים מצביעה על כך שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עמה טמונה,קרוב לוודאי, בשיתוף פעולה ותלות הדדית בענף האנרגיה, גיוון מקורות אספקה וצמצום סיכונים.
ארגון ה-OECD מקשר בין מדינות המחויבות לדמוקרטיה ולכלכלת השוק ברחבי העולם במטרה לעודד צמיחה כלכלית בת קיימא, לעודד תעסוקה, להעלות את רמת החיים, לשמור על יציבות פיננסית, לסייע להתפתחות הכלכלית של מדינות אחרות ולתרום לצמיחה במסחר העולמי. ישראל התחילה את תהליך ההצטרפות לארגון ה-OECD החל ביולי 2007, והוא כולל עבודת מטה של חלק גדול ממשרדי הממשלה, אותה מרכז משרד האוצר. תחום איכות הסביבה נחשב לאחד התחומים העיקריים בהם ישראל מפגרת אחרי אמות המידה שנקבעו על ידי הארגון. כדי להצטרף לארגון ישראל צריכה להקים שלושה מנגנונים מרכזיים: פיקוח על כימיקלים, פיקוח על פליטות מזהמים ופיקוח על מפגעים סביבתיים שיוצרים מפעלים. המשרד לאיכות הסביבה יצטרך 45 תקנים על מנת לעמוד בדרישות הארגון. יהיה עליו להקים מנגנון ארצי של רישוי המשתמשים בכימיקלים, המסדיר את התנאים של כל עסק העוסק ברישום חומרים מסוכנים. מנגנון נוסף שיידרש הוא מנגנון של רישוי מפעלים שישלב את כל התחומים: היתרי הזרמה לים, היתרי רעלים, היתר פסולת ובעתיד היתר פליטה. במנגנון הרישום יכללו 150 מפעלים, כולל תחנות כוח, שלצורך הפעלתן ידרשו תקנים נוספים.
ניתן לייעל את חלוקת ייצור החשמל בין יחידות הייצור של תחנת הכוח בעזרת חישובים מתאימים. יש לבצע חלוקה אופטימלית ברמה הארצית, בייחוד בשווקים שבהם אין פיקוח על ייצור החשמל, ולכלול בה נושאים כמו ביטחון אנרגיה, עלויות ומחירים, רמות פליטה וכו’.
חברה או גוף שממונה מטעם השותפים במיזם joint venture ואחראי על קידום תוכניות, הצעות תקציב וניהול פגישות. הוא מייצג את הצדדים בהתנהלות מול גורמים מצד ג’, כולל התקשרות עם גורמים ממשלתיים. החברה המפעילה שותפה לרישיון ומחזיקה בד”כ בנתח השתתפות הגדול ביותר בבלוק.
סדרי זרימה תפעולית (OFO) והתרעות אחרות מסייעות לשמירה על האינטגרציה של מערכות הולכה, כיוון שלפיהן המשלחים נדרשים לפעול לאיזון בין האספקה שלהם לבין השימוש שעושים לקוחותיהם באספקה זו על בסיס יומי במסגרת גבולות גישה מוגדרים. התרעות כלל מערכתיות מסוג זה מוטמעות עקב הצורך בניהול חוסר איזון במערכת הולכה ובהתמודדות עם הפסדי מערכת יומיים הנובעים מאתגרי תפעול ולעיתים גם מפגמים קודמים בקו צינור או מזג אויר קר.
כאשר תשתיות הממומנות על ידי צד אחד, כגון מערכת הולכה, רשת הפצה או מתקן גט”ן, פתוחות לשימוש מצד אחרים, כולל מתחרים כנגד תשלום תעריף מפוקח. כאשר חלק מהמתקן יועמד לשימוש עבור מספר צרכנים במתכונת של open access. הרשאה רגולטורית שמטרתה לאפשר לצד ג’ להשתמש במתקני הולכה וחלוקה של ספק שירותי חשמל/אנרגיה ציבורי להעברת אנרגיה/חשמל בצובר מנקודה לנקודה, וזאת במסגרת הסדר שוויוני ובתמורה להיטלים מבוססי עלות.
אופ”ק הוא ארגון של מדינות מפיקות נפט שהוקם בשנת 1960 על ידי המדינות ערב הסעודית, אירן, עיראק, כווית וונצואלה. מאוחר יותר הצטרפו לארגון 9 מדינות מתפתחות נוספות: קטר, אינדונזיה, לוב, איחוד האמירויות, אלג’יריה וניגריה, אקוודור, אנגולה וגבון. מדינות הקרטל מחזיקות בכ- 77% מעתודות הנפט בעולם ומספקות כ-40% מתפוקת הנפט העולמית. במאי 2008 אינדונזיה הודיעה שהיא תפרוש מהארגון לאחר שיבוא הנפט שלה גבר על היצוא. הכנסות אופ”ק בחודשים ינואר-יוני 2008 הסתכמו ב-645 מיליארד דולר. במהלך תקופה זו מחיר ממוצע של חבית נפט היה $111.1.
חברת OPC שבבעלות עופר אנרגיה וסימנס, זכתה בשנת 2003 במכרז שפרסמה המדינה להקמת תחנת כוח פרטית במישור רותם בהספק של 400 מגה ואט, שתופעל על בסיס גז טבעי. המכרז החל בשנת 2001 – אותו פרסמו משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר במסגרת ועדה בין משרדית במאמץ לקידום ייצור החשמל הפרטי בישראל. היקף ההשקעה בפרויקט נאמד בכ-300-400 מיליון דולר. בספטמבר 2008 דירקטוריון החברה לישראל אישר עסקת בעלי עניין במסגרתה תרכוש החברה מהאחים עופר 80% ממניות פרויקט תחנת הכוח מישור רותם. במגביל, חברת דלקיה, זרוע האנרגיה של תאגיד ויאוליה הצרפתי, צפויה לרכוש 20% ממניות הפרויקט שהוחזקו בעבר על ידי סימנס. ב-2009 סוכם כי החברה תקים לבסוף את הפרויקט לפי תנאי המכרז המקורי. תחנת הכוח במישור רותם אמורה לקום על פי התכנון עד דצמבר 2012. התחנה אמורה למכור את החשמל שתייצר בעיקר לחברת החשמל לרשת הארצית וגם לצרכני קצה. חברת החשמל תשלם ל OPC מחיר ממוצע של 49.5 שקל לכל מגה-ואט זמין נטו לשעה כשהמחיר מוצמד לשער הריבית, שער מטבע היורו ומדד המחירים לצרכן. בנובמבר 2009 OPC חתמה עם חברת חשמל על ההסכם למכירת חשמל -PPA מהתחנה במישור רותם. מנכ”ל OPC הוא גיורא אלמוגי.
חברת OPC, בבעלות החברה לישראל, חתמה על הסכם לרכישת ציוד לבניית תחנת הכוח שהיא מקימה במישור רותם שבנגב. ההסכם נחתם מול חברת דייהו הקוריאנית, שתשמש
כקבלן הבנייה, ומול חברת מיצובישי היפנית, שתשמש כספקית חומרי הבנייה. על פי OPC, העלות הכוללת של החוזים נאמדת ב470 מיליון דולר. את התחנה תבנה חברת דייהו הקוראנית וחרת מיצובישי היפנית תהיה ו שתתחזק את תחנת הכוח לאחר הפעלתה המסחרית לתקופה של 12 שנה
נפט גולמי המכיל שעוות פרפין, אך יחד עם זאת מעט מאוד חומרי אספלט. סוג כזה של נפט מתאים לייצור שמן מנוע וקרוסין.
