קווי צינור מהווים וימשיכו להוות חלק בלתי נפרד ממערכות לחלוקת אנרגיה. תשתיות הצנרת מצריכות השקעה של מיליארדי דולרים ואחד הגורמים לכך הוא גידול כלל-עולמי במספרן של תחנות כוח מסוג מחזור משולב שפועלות על גז טבעי. הצורך בהנחת קווי צינור בקוטר גדול ולמרחקים גדולים הוביל לדרישה גוברת לשיפור פרודוקטיביות בענף ריתוך צנרת. במקרים מסוימים לעלוּת ייצוא האנרגיה השפעה מכרעת על קיימוּתם של מתקני הפקה בתעשיית ה-upstream. התקדמות בטכנולוגיית המתקנים הללו תלויה באופן בלעדי ביכולת תעשיית נפט וגז להפחית את הוצאות ההון במידה ניכרת ולבצע שיפורים בתכנון שלמות מכאנית של מערכת ההולכה. בין אם מדובר בקו יבשתי להולכת גז טבעי ובין אם בקו צינור שמניחים עמוק מתחת לפני הים, קיים צורך בשיפור מתמיד של ריתוכי צנרת מבחינת פרודוקטיביות, איכות, שלמות מכאנית ואמינות למטרת חיסכון בעלויות הנחת התשתית. כמוכן, גובר הצורך בהתאמת טכנולוגית הריתוך לחוזק גבוה של הפלדה המיוצרת כיום. קיימים סוגי ריתוך שונים, כגון ריתוך באמצעות קרן לייזר או אלקטרונים (power beam welding) וריתוך בבת אחת (one-shot welding). כיום, השיטות החדשניות שביניהן ריתוך בלייזר וריתוך בקשת חשמלית, כגון GMAW הן השיטות המקובלות ביותר בענף ריתוכי צנרת הולכה. השיטות הללו מבטיחות ריתוך חזק, שמירה על חוזק החומר, פרופיל גיאומטרי ומספקות את הבסיס הטוב ביותר לפיתוח שיטות ריתוך שיעמדו בסטנדרטים גבוהים.
בדיקת שסתומים וסילוק גורמים על-קרקעיים שעלולים לשבש את מהלך הבדיקה
נפט המכיל פחות מ 1% משקעים ומים ונקי דיו לשיגור בצנרת
סימון התרעה על נוכחות קווי צינור להולכת גז טבעי
שתי השיטות העיקריות לבדיקת תקינות קו צינור הן MFL (דליפת שטף מגנטי) ו-UT (אולטרסוניקה). MFL היא שיטה שבה שטף מגנטי חזק מושרה אל תוך הצינור. לאחר מכן, החיישנים אוספים מידע על כל דליפה של שטף זה והיקף הדליפה מהווה אינדיקציה לפגמים בדפנות הצינור. לדוגמה, שחיקת החומר שממנו בנויות דפנותיו הפנימיות של הצינור גורמת לדליפת שטף ולחיישנים יכולת לזהות דליפה זו. להבחנה בין סוגי הפגמים הפוטנציאליים נבנים בסיסי נתונים ייחודיים (defect libraries). בדיקה אולטרסונית (או על-קולית) היא מדידה ישירה של עובי דפנות הצינור. בשיטה זו המתמר משדר הפרעה על קולית בעלת מהירות ידועה. הזמן שלוקח להד ההפרעה לחזור אל החיישן משמש כמדד לעובי דפנת הצינור. שיטה זו מצריכה נוכחות של נוזל שדרכו ניתן יהיה לשדר את ההפרעה. נוכחות גזים מכל סוג שהוא משפיעה על תוצאות הבדיקה בשיטה זו.
היתרון התחרותי של הגט”ן מול גז טבעי שמוזרם במערכת הולכה גדל במקביל לגידול שנרשם כל העת במרחק שבין מקורות הגז הטבעי לבין השווקים. הגט”ן מנצח את הגז הטבעי בצינורות בים אם המרחק גדול מ-1,500 ק”מ. ואילו ביבשה, בשטח שאינו הררי, הוא מתחרה בגז בצינורות כשהמרחק עולה על 1,800 ק”מ. במרחק העולה על 4,000 ק”מ, כאשר טופוגרפיה מאבדת מחשיבותה, הגט”ן הוא הבחירה הטובה ביותר.
גז המפעיל לחץ גבוה מספיק על צינורות הולכה בכדי שיוכל לעבור בהם; גז שהופרדה ממנו כמות מספקת של פחמימנים נוזלים על מנת למנוע מצב של עיבוי יתר בקווי הולכה.
הגז המשמש לתפעול קווי צינור, בעיקר במדחסים
ערסל הרמה עבור קו צינורות בזמן שהוא מונח.
